חינוך

חלוקת תעודות – זה הזמן להעצים ולתת כנפיים לתלמידים. אחרת, בשביל מה בכלל מורים ומחנכים נכנסים לחינוך?

האדם יונק את שורשיו ואת כוחותיו הרוחניים מן המקום שבו הוא חי. אנחנו לא עצים, ויש לנו יכולת לזוז, להתקדם, לשנות מיקום

אל תפחדו מטעויות. תנו להן מקום של כבוד. טעות היא לא כישלון, היא למידה. זו הדרך היחידה שבה אדם באמת לומד

מעניין לגלות שנס לא מבטל פחד. נס פותר בעיה, אבל לא בהכרח משנה הרגלים. בני ישראל יצאו ממצרים, אבל ה"מיצר" עוד לא יצא מהם. ומי אמר שאנחנו שונים?

הילדה הקטנה שואלת למה צריך להתנהג בצניעות? את צריכה לתת הסבר למתבגרת שלך למה השרוול של החולצה צריך להיות יותר ארוך? הנה כמה רעיונות שעוזרים להפנים את נושא הצניעות, וגם סיפור אישי עם מסר חזק

"היא צרחה עליי לפני הילד שלה”: הורה חוצה קו, מערער סמכות, ופוגע בילד שלו עצמו. סיפור אמיתי מחדר מורים שמזכיר: הדרך שבה מדברים עם מורה קובעת הרבה יותר מהציון, ומהר מאוד חוזרת הביתה

זו עבודה פנימית – לשלוט בפלייליסט של המחשבות, הקולות והמנגינות שבתוכנו. כדאי להפוך את הפלייליסט הזה לחיובי

ההתמכרות לאלוקים היא יותר מהכרת הטוב על מעשה מסוים. זהו חיבור לאמת

יש נשמות שעבורן המסע הזה הוא מחויב. יש להן ניצוצות לאסוף דווקא משם

אפרת ברזל משוחחת עם ליאורה קוסמן, יועצת חינוכית ובתו של הצייר אורי ליפשיץ, על המסע משכונת עג'מי ביפו אל הקהילה הליטאית, ועל חינוך מתבגרים באהבה, ולא רק

לא צריך לעיין הרבה כדי להבין מאין נלקחו משפטי חוכמה אלו, ששונו למילים אחרות, והגו אותם גויים מלומדים. לא צריך להיות מפולפל כדי להבין שכל מה שיש להם, יש לנו בגדול

בעולם הפנטזיה, עם משאבים בלתי מוגבלים של זמן וכסף, היינו יכולים לעשות עבודה נהדרת. אבל בעולמנו האמיתי, זה לא בדיוק עובד ככה. קצב החיים מהיר מדי, העומס עלינו עצום, ויש לזה מחירים

רגישות היא כמעט תמיד עניין משפחתי. כשילד רגיש מצביע על קשיים, מהר מאד נגלה את מעגלי הרגישות שסביבו. איך מתמודדים עם רגישות גבוהה של ילד שדורשת מאיתנו תיווך משמעותי בדיוק במקומות בהם אנחנו בעצמנו מתמודדים?

קיבלתי השבוע פנייה כואבת מאמא לשניים. הבן הגדול, בן ארבע וחצי, מאבד שליטה בכל פעם שהוא שומע את המילה "לא". אז מה עושים? להלן כלים מעשיים, שיוכלו לעזור לכן להתמודד עם התפרצויות זעם אצל ילדים

לפעמים לפני שמסבירים מהלכים רוחניים נשגבים, צריך לחשוב על הקומה הראשונה, צרכים פיזיים מתאימים. אברהם אבינו קודם האכיל את האורחים שלו, ורק אחר כך ביקש מהם לברך

לא פעם יש פער בין האישה שאני רוצה להיות - זו שכבר הגיעה אל האופק הנכסף, לבין האופן שבו אני מתנהגת באמצע הסערה

אתם שואלים מה אתם צריכים לעשות, אך השאלה האמיתית היא – מה אתם יכולים לעשות. יש לנו תפקיד לחנך, לכוון, להדריך. לא לשלוט

היא מגיעה כשאנחנו מאחרות לאסוף מהגן, כשאנחנו מאבדות סבלנות בערב, ואפילו כשאנחנו סתם רוצות רגע לעצמנו. האשמה האימהית הפכה לדיירת קבע בנפש של כל אימא יהודייה. אז איך הופכים כל "אוי ואבוי" ל"אשרינו", ואיך מנקים את הנפש כדי להנהיג את הבית מתוך שמחה?

כל הורה מכיר את זה – הילד חוזר הביתה בלי מצב רוח ומספר על משהו לו שקרה עם החברים. איך עוזרים לילד להגיב בצורה נכונה להתמודדות חברתית?

"להגיד שאת לא נהדרת כשאת כן - זה שקר. זה להגיד לקב"ה שהמתנות שהוא נתן לך לא שוות כלום. את לא מכירה בהן. להגיד 'תודה, כיף לשמוע מילים טובות', זו לא גאווה. זו אמת"