חינוך

לכל אחד מאיתנו יש משהו אחר שהוא יכול לתת, שאני לא יכול לספק לעצמי. וזה טוב. מכירה את הרעיונות של "אני אקנה לעצמי מתנות", אבל באמת של האמת? הייתי רוצה שיקנו לי. זה תלותי?

מה אני אגיד לילדים שלי? הגדולה בת 10, והיא שמה לב לשינוי אצל אבא שלה. איך אפשר להסביר לה את המצב?

בגיל ההתבגרות הכול נעשה מורכב יותר. המתבגרים חדים יותר, מודעים וחשדניים מול כל ניסיון להשפעה. ובכל זאת, גם הם מגיבים טוב יותר לכלים עקיפים

איזו דרך וגישה מדהימה בחינוך נוכל להפיק מדרכו של יהודה? הוא פונה עם כל הלב, מתכוון לאהבה, חיבוב, פיוס וקירוב, ואחר כך יודע שיוכל להשמיע גם תוכחה

תמר לימדה אותי שיעור גדול: לעזור באמת? זה לא תמיד לדעת. לא תמיד לתת תשובות. לפעמים, זה רק לתת למישהו את האומץ לומר לעצמו: מותר גם לי

אוטוסוגסטיה נכונה פועלת באופן הדרגתי, ומביאה שיפור בהתנהלות, בזוגיות, בשמחה, בפרנסה, בבריאות, בעבודת ה' ובשיפור המידות

מחקר מקיף מצא כי סיוע קבוע לאחרים, גם מחוץ למסגרות רשמיות, מוביל להאטה בירידה בזיכרון ובשימור תפקודי מוח לאורך שנים, במיוחד בגיל המבוגר

אני מכריחה את עצמי לחפש, כמעט כמו לקחת נר ולחפש אוצר בחושך. זו מיומנות שהופכת להרגל. עד כדי כך, שהיום זה חלק מהחיים של הילדים שלי

חנוכה עוד רגע נגמר, והילדים חוזרים ללימודים. איך נגרום לחזרה הזאת להיות נעימה עבורם?

אחרי כמה ימי חנוכה, הרבה הורים מוצאים את עצמם עם ילדים עייפים, מנדנדים, בוכים בלי סיבה ברורה - מה אפשר וכדאי לעשות כבר עכשיו כדי להקל?

האם אפשר לחגוג את חנוכה ביצירות מהנות וללא בלגן מיותר? מסתבר שכן. לפניכם מספר הצעות ליצירות שלא ישאירו לכלוך

מה קורה כשמעדיפים ילד אחד על פני ילד אחר, ומה אנחנו, ההורים והמורים, יכולים לעשות כדי להימנע מכך?

אני לא בטוח שכל חבר ראוי לזכות אוטומטית לכזה אמון. צריך להיזהר למי מספרים סודות, או למי חושפים דברים אישיים, כדי שלא ניפגע ונתאכזב

בשבר הזה גם יתרון: הוא גורם לשבירת קונספציות ולבירור מחדש של היסודות הקיומיים, של משמעות ותכלית, של מהות ושל אמת. אחרי הניפוץ הכואב, יש אפשרות לעצירה ובחינה מחדש

אם המחנך לא נהיה עוגן עבור התלמיד. אם התלמיד לא רואה בו בכלל כתובת בבית הספר שהוא יוכל לפנות אליה במגוון נושאים רגשיים, יש כאן בעיה גדולה

מה נתן ליוסף כוח לעמוד בניסיון? הידיעה שהמעשה שלו ימשיך להשפיע הלאה לדורי דורות. מורן קורס במסר מיוחד מפרשת השבוע

כולנו מכירות את הרגע המאתגר הזה - כל כך חיכינו לסגור את היום המתיש ולנוח, אבל הילדים לא מוכנים לשינה ונראים מאוד עירניים. מה עושים?

שמחו אנשי הכפר בשמחתם, ואמרו לאב: "מה שקרה לכם זה ממש טוב!". אך גם הפעם הזקן תהה: "מנין לכם לדעת אם זה טוב או רע?"

כשביקשנו ממנו להחזיר לו בתשלומים, הוא אמר לנו שהוא ישמח ש"נעביר את זה הלאה". כלומר, שנעשה טובה למישהו אחר... בן אדם מדהים. כן, יש גם כאלו

"זה אחלה, באמת, בלי ציניות, שיש בך אהבת הגמרא. אבל אם לא תנחיל לו אותה בעצמך, אם לא תראה לו שאתה אוהב אותה, אם לא תשמש דוגמא אישית – כלום לא באמת יעזור כאן"