ההזנחה והשיקום: קורותיו של הר הזיתים
כשאנו מסתכלים לאחור, אנו רואים את קדמות האתר של הר הזיתים ומרכזיותו, ולכן מעניין לדעת על קורותיו במאות השנים האחרונות – ההזנחה והביזיון, לעומת השיקום והתיקון שנעשה בשנים האחרונות
כשאנו מסתכלים לאחור, אנו רואים את קדמות האתר של הר הזיתים ומרכזיותו, ולכן מעניין לדעת על קורותיו במאות השנים האחרונות – ההזנחה והביזיון, לעומת השיקום והתיקון שנעשה בשנים האחרונות
לפי האסטרולוגיה, תאומים הוא מזל אווירי, שעניינו תנועה, קשר, דיבור, מעבר של ידיעות, לימוד והחלפת מסרים. בקבלה ובמחשבת ישראל אפשר לראות בזה רמז עמוק למתן תורה: תורה ניתנת בדיבור, בקול, בשמיעה ובקבלה. יש נותן ויש מקבל, שמיים מול ארץ
המלכות היא המקום שבו הדברים יורדים אל החיים: אל הדיבור, ההתנהגות, היחסים, האחריות, הבית, סדר היום, והיכולת לעמוד לפני ה' מתוך קבלת עול
היינו מצפים שהשירה תתבצע על ידי בעלי מקצוע, זמרים, נגנים. מדוע דווקא שבט לוי, שתפקידו לעבוד ולשרת את הכהנים, נבחר גם לשיר?
כל שבט עומד במקומו, כל דגל מציין זהות וכל כיוון מוגדר, אך במרכז – המשכן. החיים הלאומיים אינם מתארגנים סביב כוח, אלא סביב נוכחות ה'. אין זה שהמשכן נמצא בתוך העם, אלא שהעם סובב את המשכן. הקדושה אינה פרט בתוך החיים, אלא מרכזם
כותרת בעיתונות מלפני כשנה בישרה על שחזור של "זאב הבלהות" על ידי חברת קולוסל-ביוסיינס. התמונות הציגו שלשה גורים של זאב בלהות, שהיה ידוע עד כה רק משרידים של שלדים. האמנם?
לאחר גל הגירושים הכבד מן הפרובינציה – שבו נשלחו מאות אלפי יהודים לאושוויץ – נעצרו המשלוחים מבודפשט, והעיר הגדולה נותרה, לזמן קצר, מעין אי אחרון של חיים יהודיים בתוך אירופה הבוערת. בדרך הטבע, זה יכל להישאר כך עד סוף המלחמה. אבל הקב"ה גזר אחרת, והעמיד לישראל מלך קשה כהמן
אחרי שנה הכירה האישה בחור נחמד. הקשר התקדם לשביעות רצון הצדדים, אבל כאשר שמע הבחור את ההיסטוריה שלה, הגיב בבהלה: "אני כהן, אסור לי להתחתן עם גרושה". הוויכוח בין בני הזוג עבר לוויכוח בין המשפחות, שעבר לוויכוח בין אנשי העיירה, וכך הוחלט לשלוח את השאלה לגדול הדור
אונייה שנשאה חולים הורידה נוסעים במקום ללא יישוב. פליטים שלא הצליחו לאתר יישוב סמוך סבלו מרעב ומחוסר מים. יש תיעוד ממקורות נוספים על מקרי תמותה כאלו בדרכים, אך היו עוד אלפים רבים שלא נכנעו ולא התייאשו, הרימו את עצמם מן האפר ויצרו חיים יהודיים חדשים במקומות חדשים
החיידק נע בדרך כלל בקו ישר, כאשר הפלגלה מסתובבת בכיוון אחד. כאשר הכיוון מתהפך – החיידק משנה את תנועתו, מסתחרר מעט, ואז ממשיך במסלול חדש. שינוי הכיוון הזה מתרחש בשבריר שנייה, והוא מאפשר לחיידק לנווט בסביבתו: להתקרב למזון ולהתרחק מחומרים מזיקים
על פי המסורת האלבנית, בֶּסָה היא "מילת כבוד" – התחייבות מוחלטת לשמור על הבטחה, גם במחיר חיים. מי שנתן בֶּסָה למישהו, חייב להגן עליו, להאכיל אותו, להסתיר אותו ולהיות נאמן לו ללא תנאי. הפרת בֶּסָה נתפסה במשך דורות כבגידה קשה, שעלולה להביא לחרם או אף לנקמת דם
על החוף עמדו בני אדם שהאמינו כי הם עושים עסקה חכמה. על הסיפון עמד קצין שראה בכך הישג לממלכתו. ורק מי שנקשרו בידיים ורגליים והועמסו אל בטן הספינה, ידעו על בשרם את המחיר האמיתי של הזוועה שזה עתה נולדה
הסיפור שלנו עוסק ב"בעל בית", יהודי העובד לפרנסתו. לא היתה לו תעודת הוראה, הוא לא מסר שיעורי תורה וגם לא פסק הלכות, ובכל אופן הוא שינה את אמריקה היהודית מן הקצה אל הקצה, בצורה שאף אחד לא יכל להאמין
העבודה בשבוע זה נבחנת באיכות הקשרים: עד כמה הם אמיתיים, ברורים, מתמשכים ומבוססים על אמת
לא מדובר על קיום רשימת דרישות, אלא על הליכה בחוקות ה'. זו דרך שהולכים בה, מהלך של חיים, המהלך הנכון של החיים, שאם תלכו בו אזי הכל יהיה טוב ושפע ברכה. אם תלכו בדרך אחרת, זו דרך מסוכנת
הכירו את התולעת הזעירה המכונה "סי אלגנס". הגודל שלה הוא מילימטר אחד, כמו העובי של כרטיס מיקרו, אבל רק העובי, בלי כל הכרטיס. כמה ג'יגה לדעתכם נכנסים בה?
עבודת הארץ בזמן שהשמיטה נוהגת היא עבודה זמנית. האדם יודע שהעבודה נפסקת לשנה שלמה, והוא מרגיש בעלים זמני. הבעלים האמיתי הוא הבורא, והוא מוציא אותנו לחופש אחת לשבע שנים. היכולת הזו, לא לעבוד שנה ולהסתמך על פירות השנה הקודמת, היא הבעת אמון בבורא
כשהיהודי שמע שהחכם הנערץ בסכנה, הוא נחרד מהמחשבה, ומיד עשה ככל יכולתו כדי למנוע מחכם מסעוד סכנה. ראשית כל הוא שיגר אליו מכתב והודיע לו להיזהר, ולהביא איתו מארץ ישראל מסמכים שמפרטים כל מה שעשה, כדי להוכיח שלא מדובר במשימת ריגול
יחד עם רבי שמעון, הסתתר במערה כידוע גם בנו, רבי אלעזר, המכונה בתלמוד "רבי אלעזר ברבי שמעון". רשב"י אמר כי יחד עם בנו הם יכולים לפטור את כל העולם מן הדין
מה עושים בל"ג בעומר? מהי עבודת היום הרוחנית? קודם כל, זה יום ש"נוהגים בו קצת שמחה", כך כותב הרמ"א בהגהתו לשולחן ערוך. אז דבר ראשון – קצת לשמוח, לפחות קצת