נחשד בריגול למען ישראל: מי היה חכם מסעוד ריוח?

חכם מסעוד ריוח היה מתלמידי ישיבת עץ חיים שבמרקש. בהיותו בן שבע עשרה שנים הוסמך לרבנות בידי רבו, חכם מנחם כהן. עד מהרה התבלט בין חבריו, ונעשה אחד מחכמי העיר המפוארת רבאט, שם הקים תלמוד תורה וישיבה, ייסד שיעורי תורה ואף השיג תרומות לבניין גדול ורחב ידיים.

בנוסף לפעילותו החינוכית, חכם מסעוד ריוח נבחר על ידי חכם רפאל אלנקוה וחכם יהושע בירדוגו לשמש בקודש כראש השוחטים, וכרב האחראי בבית הדין שבעיר על ענייני הקידושין והגיטין.

חכם מסעוד היה גם פייטן. אחרי השואה הנוראה באירופה, חיבר קינה על יהדות אשכנז, בה כתב בין השאר: "איך שממו קהילות, בערי אירופה הגדולות, כל עין תדמע כנחלות, על גוויות כנבלות. טף וישיש, ילדה ואישה, נרצחו ונשרפו בלי חמלות... כולם זעקו מרה, על השקפת הגזרה, ובא מצוקה וצרה, מי זה בא מאדום, מבצרה".

לאחר הקמת מדינת ישראל נקרעו רבני מרוקו בין בני העדה שעלו לארץ ישראל, כשלושים אלף במספר, ושם שיוועו לרבנים ומנהיגים רוחניים, ובין בני העדה שנשארו במרוקו, והתמודדו עם מתח גדול מצד הערבים, מאורעות, גזרות וקשיים. כמו רבנים אחרים מקהילות מרוקו, נסע חכם מסעוד מדי פעם לארץ ישראל כדי לפקוד את בני עדתו ולחון אותם בעצה טובה ובפסקי הלכה לכל השאלות והעניינים המתעוררים.

בשנת 1956 השתחררה מרוקו מהכיבוש הצרפתי. בשנת 1927 מת יוסף, סולטן מרוקו, בן לשושלת העלווית ששלטה בה מאות שנים. בנו מוחמד תבע את השלטון, אך הצרפתים לא נענו לדרישתו והגלו אותו למדגסקר. 29 שנים לאחר מכן נכנעו הצרפתים ושחררו את אחיזתם במרוקו. מוחמד החמישי חזר למרוקו, ונעשה מלך מרוקו בהיותו בן 70.

מוחמד הבטיח ליהודים הבטחות שונות, אך בפועל לא מימש אותם. בנאומיו השחיל משפטים דו-משמעיים שתדלקו גם שנאת יהודים. פרעות התרחשו אחרי נאום שלו, והמצב במדינה היה לא בטוח. תקנות חדשות הותקנו, ולא ברור היה אם יהודים יהיו רשאים עוד לעזוב את מרוקו.

באותה עת שהה חכם מסעוד בארץ ישראל. הוא נפגש עם נציגי חברת רסקו, לבדוק איתם רכישת אדמה עבור קהילתו, כדי לבנות להם יישוב באזור העיר רמלה. הפגישה עלתה יפה, וחכם מסעוד דיווח לתומו לתלמידיו על כך במכתב ששלח מארץ ישראל. המכתב הגיע לידי השלטונות, והם החליטו כי חכם מסעוד הינו מרגל למען ישראל, והודיעו למשטרת הגבולות המרוקאית לעצור אותו עם הגיעו לעירו.

אחד העובדים הזוטרים במשטרת רבאט היה יהודי פשוט, רחוק מתורה ומצוות. ייתכן שמעסיקיו לא ידעו אפילו שהוא יהודי. אך כשאותו יהודי שמע שהחכם הנערץ בסכנה, הוא נחרד מהמחשבה, ומיד עשה ככל יכולתו כדי למנוע מחכם מסעוד סכנה. ראשית כל הוא שיגר אליו מכתב והודיע לו להיזהר, ולהביא איתו מארץ ישראל מסמכים שמפרטים כל מה שעשה – כל אדם שאיתו נפגש, ומה תוכן הפגישה – כדי להוכיח שלא מדובר במשימת ריגול, ועוד כמה עצות ששללו את גורם ההפתעה מהמבקשים להעליל עליו עלילות.

חכם מסעוד חזר לרבאט. הוא היה מוכן לחקירה ולבדיקה, הוכיח את כל טענותיו ויצא לחופשי!

לאחר תקופה קצרה עלה חכם מסעוד, יחד עם כל בני עדתו, לארץ ישראל. למרות התכנון הראשוני להתגורר באזור רמלה, עם הגיעו לארץ קיבל אותו ידיד נעוריו, חכם יצחק אבוחצירא, הרב הראשי לרמלה, והסביר לו שתלמיד חכם כמותו נדרש ביישוב מרוחק על גבול הצפון, הלא הוא היישוב שלומי. "שם גרים הרבה מבני עדתנו, ואין להם שום רב ומנהיג". שמע חכם מסעוד וקיבל, היגר לשלומי הרחוקה ושימש כרב העיר עד יום פטירתו בי' לחודש אדר תשל"ט. הוא נטמן בבית החיים שומרי שבת בבני ברק, וספר חידושי תורתו נקרא "זיכרון אשר".

וכך הוא כותב בספרו: "השם אדם הוא מלשון אדמה, שממנה נוצר. וזה מחייב את הבן אדם, שהנה כמו שהאדמה מוציאה אל הפועל, מגדלת אילנות וצמחים העושים פירות - כך התביעה מהאדם שיוציא פירות מן הכוח אל הפועל. ועיקר תולדותיהם של צדיקים המה מעשים טובים, והם הנקראים פרי, כמו שנאמר: 'אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו'. וכתוב כך: 'ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו'".