טורים אישיים - כללי

הקב"ה הטביע בתורה הקדושה את הכלל: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך", אולם בדורנו התהפכו היוצרות וכמו נוצר כלל חדש: "כבד את בנך ואת בתך, למען לא יקצרון ימיך"

צרות ותלאות העולם מוסיפות בעקביות כאב ושיברון לב. מה יגרום לשברים הללו להתאחד מחדש?

הקב"ה יודע בדיוק מה היא טובתנו. אם אנחנו מתפללים על משהו מסוים, יתכן שהקב"ה ישמע לתפילתנו וייתן את בקשתנו – אך היא לא תהיה טובה עבורנו... לכן צריך להתפלל מעומק הלב, שהקב"ה ישלח לנו בדיוק את הדברים הטובים לנו, ושייתן לנו את הכח לקבל הכל באהבה

הנפש דומה לכוס שאליה אנו מבקשים למזוג משקה. היא מסוגלת להכיל עד גבול מסוים. אם ננסה להמשיך למזוג לתוך כוס מלאה - המיותר יתחיל להישפך לצדדים ולגלוש לכל עבר

דווקא מתוך החורבן והקושי הגדול, צומחת הישועה הגדולה ביותר לה את יכולה לצפות, והיא מגיעה כהרף עין

כשמגיע מצב בו כל האפשרויות מוצו ואת נותרת חסרת מעש מול ההתמודדות שבפניך, מהו הדבר העוצמתי שעליך לבצע?

מה שאנחנו רואים שקורה זה לא באמת מה שקורה פה וזו לא הדרך באמת לטפל בו ולכן הוא ממשיך וממשיך. השורש שלו הוא עתיק יומין, עוד מימי אברהם יצחק וישמעאל, והוא נמשך עד אחרית הימים. איך מתייחסים אליו? איך פותרים אותו? שיעור מפי הרב יובל הכהן אשרוב

מכתב פרידה שכתבה אחת מחברותיה של המחנכת ברוריה פונפדר ז"ל: "איך נפסע בעקבותייך, ואת תמיד הלכת בין צללים, ורק שובל של ריח ניחוח סביבותייך, גילה טפח מרוב פעלים"

לפעמים ההמתנה היא מורטת עצבים, לפעמים היא רווית געגועים. באילו דרכים היא תגיע לסיומה הנחשק?

היצר גורם לאדם לחפש את האושר במקומות אחרים. מהיכן זה נובע, ואיך מונעים את זה?

פלאי הטכנולוגיה מפתיעים בכל יום מחדש, אבל טרם הצליחו להמציא חצאית במידה 48 שכשלובשים אותה היא נראית במידה 44

האמנם צריך תמיד להקשיב לקול הפנימי? הוא עמוק, והוא אמיתי, אבל מאיזה מקור הוא מגיע? מיהו זה ששולח את הקול הפנימי הזה?

לא משנה תוארו של העומד מולך, שנות הלימוד שצבר, חכמתו או רמת האיי קיו שלו. כשאתה זקוק למישהו, אתה זקוק לו במאת האחוזים

בעולמינו, רב הנסתר על הגלוי. מה שמתחולל לנגד עיניך הוא לא ההסבר הנכון למציאות. היכן מתחבאת האמת? מאמר נשי לפרשת וארא

דווקא בזמנים בהם נדמה שהגענו לדרגה הנמוכה ביותר, צריך לזכור שהגאולה ממש מעבר לפינה

"יחד עם הסטירה של המלאך, שכחנו גם למה כל מה שאנחנו עוברים בעולם הזה, הוא לטובתנו. אז בלילה, לפני שאני הולכת לישון, אני מבקשת מהנשמה שתזכיר לי

מה קורה כשאני חולה? אימא היא עיקר הבית. אם בא לנו על ההגדרה הזאת ואם לא - זאת האמת. אנחנו המרכז, הכול יוצא מאיתנו והכול מתרכז אצלנו. הקטנים לבושים בבגדים לא שלהם, הבית הפוך, והשליח של הפיצה מגיע ערב אחרי ערב

היא נולדה למשפחה חילונית, היתה חלק מהבוהמה התל אביבית, אבל משהו בתוכה צעק. אז איך הרבנית אמאייב הגיעה בסופו של דבר ליהדות? צפו בסרטון המרתק, שמסתיים בהצלת חיים בווטסאפ

לכולנו יש חשש שילדנו ירשו דברים שהיינו מעדיפים לרוקן בסל המחזור. אבל יש דבר אחד שמפחיד כל אמא עוד יותר

רוצים שיתוף פעולה מצד ילדיכם? תעצימו אותם ותאירו להם את יכולותיהם ואת כישרונותיהם המיוחדים להם. מילים טובות ושפע של מחמאות יעשו לכם את מרבית העבודה

ספר מלא הומור, אשר חוקר את הניגודיות ואת ההבדלים שבין גברים לנשים, מחכה לכם עכשיו בהידברות שופס

אני תמיד אומרת: הלוואי שהחיים של אנשים היו מאושרים כמו שהם מוצגים בפייסבוק. אנחנו מציגים את מה שאנחנו רוצים שיראו, ולא בהכרח את האמת

עלינו לזכור שהקב"ה אף פעם לא מתבלבל, ואם הוא הביא אותנו לעמוד תחת חופה וקידושין - זה אומר שהעבודה של שנינו ביחד ולחוד היא דווקא תחת קורת גג אחת

כולנו רוצים לראות את שמחתנו שלמה ואת מושא תקוותינו מתגשם, אך בדרך לשם, רבות הנפילות. מדוע, ואיך נקום?

הרגשתי לא שייכת לשם. אני מרגישה שניצלתי שנייה לפני שהתעטפתי בעוד קליפה של חילוניות. חזרתי הביתה, והבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה. עד אז חשבתי שלשמור שבת זה חנק, שזה לשבת בבית ולהסתכל על הקירות עד שתצא השבת. עד שגיליתי באמת מהו עונג השבת

חברה שאלה אותי היום: "התשובה באמת ממלאת אותך?", לא ידעתי כיצד לענות לה, כי אין מילים גדולות מספיק כדי להכיל את התשובה, תרתי משמע

אפשר לעבור חיים שלמים ולפספס אותם. כדאי לשים את המיקוד על הדברים הנכונים באמת, וליהנות מן היופי שבדרך

אף אחד לא מתכונן לקראת ניסיון. זה פשוט מגיע פתאום, וצריך להתמודד עם זה. איך נתמודד עם הניסיון בדרך הנכונה?

לאן נעלם אותו מבט נוקב, שאפשר חינוך של הילדים בלי מילה מיותרת? ומהו הסוד שאפשר למנשה ולאפרים לגדול במורשת אבותיהם גם בתוך הטומאה של מצרים?

מהיכן נשאב את הכוחות להילחם את מלחמת החיים בלי להישבר? ואיך מסייעת לנו הענווה בהתמודדות עם הקשיים שבדרך?