יעל עט לוי

הרואים ואינם נראים – איך הם קוראים לך?

במהלך החיים כולנו מחפשים מרגוע ולא מוצאים. מה מציק לנו בעצם?

| ג' ניסן התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
אא

את רוצה להתחיל מחדש. איך הופכים להיות בריה חדשה?

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה". וְכִי מָה רָאָה דָּוִד לִהְיוֹת מְקַלֵּס בְּנַפְשׁוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אָמַר  תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא מְמַלְּאָה אֶת הַגּוּף וּתְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם. תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאָה וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה (מדרש רבה).

העולם הזה קורץ אליך בעודו מציע בפניך את שלל הפיתויים שלו, ואת אכן נופלת לתוך זרועותיו המתקתקות כפרי בשל. חייך נעים סביב תענוג זה או אחר, כשלפתע אוזניך שומעות קול נקישה על דלת ליבך. לפעמים את מעדיפה פשוט לא להתייחס אליה, וממשיכה הלאה אל מירוץ החיים הסוחף והממכר. קול הנקישה מתגבר, ולא נותן לך מנוח. הסקרנות בוערת בך לדעת, מי היא זו שלא מרפה ממך, ומה היא רוצה מחייך. נפשך, זו הרואה את כל מעשיך ואינה נראית, כל כולה נמצאת אצלך, ממלאת את כל גופך. היא קוראת לך ומנדנדת שוב ושוב, שתביאי לה את מזונה הרוחני, ומחכה לרגע בו תחברי בינה לבין מי שיצר אותה. היא שואפת שתשבחי את אותו האחד שלא מפסיק לקרוא לעברך, הרואה ואינו נראה וממלא את כל העולם כולו.

1. נפש חדשה. "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוָה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה". אבל העני אשר ה' מחסהו הוא יותר טהור המחשבות מכולם שהוא נכנע ביותר ותמיד עיניו נשואות אל ה' כי לא זו שמשליך מתוכו כל תוך ומרמה אלא כל נפשו הוא מקריב כליל לה' וכולו נעשה בריה חדשה (כלי יקר).

העני מחדש את נשמתו בכל פעם מחדש, בגלל שהוא נכנע לפני האלוקים, ותמיד עיניו נשואות אליו. כאשר את מקבלת בהכנעה את מה שה' מביא אל תוך חייך, נפשך מרגישה את קרבתו, וכך היא נבראת מחדש ומתחדשת.

2. נפש בריאה. "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה". טעם הקרבנות על הנפש השוגגת מפני שכל העונות יולידו גנאי בנפש והם מום בה ולא תזכה להקביל פני יוצרה רק בהיותה טהורה מכל חטא (הרמב"ן).

הסיבה להקרבת הקורבנות היא לרפא את הנפש מהמומים שגרמו לה העוונות. כשאת מתקרבת ליוצרך ומקריבה לו את יצריך, נפשך מתרפאת מכאביה המציקים, ומקבלת רוגע טהור.

3. נפש מוציאה. "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה". כלומר אם גמר בלבו בשבועה שלא לאכול ולא הוציא בשפתיו השבועה ואכל אינו חייב קרבן (שפתי חכמים).

אם אדם נשבע ולא קיים את שבועתו, הוא צריך להביא קורבן, בתנאי שאמר את שבועתו בפה מלא ולא רק במחשבה. סימן הוא שיש כוח במילים שאת מוציאה מפיך. נפשך מתחברת לבוראה על ידי התפילה ששפתותייך לוחשות בלהט ובאהבה.

5. נפש קרואה. "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'". כי אין לך נפש מישראל שאין שפע נשמתו יורד לה להתקיים שזולת זה אין לה חיות (אור החיים).

הנפש מצליחה להתקיים רק בזכות זה שיורד לה שפע מהבורא ישירות אליה. ובלעדי זה, לא תוכל לחיות. הישמעי לקריאותיו של מלך, ותחושי את השפע שנקרא לבוא אליך.

יהי רצון שמנחת נפשך אשר תקריבי לפני האלוקים תעלה אל מתחת לכסא הכבוד ותיצוק עליך משם, שמן של שמחה, רוגע ומנוחה.

המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה

יעל עט לוי היא סופרת, משוררת ומרצה. 8400398@gmail.com

הנקראים ביותר
הידברות שופס

ילדים מספרים על עצמם 9 - חיים ולדר

55לרכישה

מוצרים נוספים

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

ערכה ללימוד אנגלית

ערכת הרב יגאל כהן

אירוע לב

הייתי פעם ילד

לכל המוצרים