הבלוג של מעיין כפיר

"אני שומר שבת אבל משתמש בפלאפון ובמחשב"

פעם העולם היהודי התחלק בבירור לאלה ששומרים שבת ואלא שלא. היום, משום מה, יותר ויותר אנשים טוענים שהם שומרים שבת – גם אם הטלפון והמחשב שלהם לא זוכים לשבות

| כ"ד ניסן התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
אא

בפעם הראשונה ששמעתי על התופעה הזו, אלו היו חדשות מעבר לים. באמריקה הגדולה, כך סופר לי, אפשר לפגוש בני נוער עם כיפות וציצית שמחללים שבת באופן קבוע. למה? ובכן, הם אמנם שומעים קידוש ואפילו מבקרים בבית הכנסת, אבל אי אפשר לצפות מהם שלא לשלוח הודעות טקסט במשך שבת שלמה, נכון?

אז, לפני עשר שנים, זה נשמע לי תמוה ומוזר. אבל מאז עברו הרבה מים בנהרות הטכנולוגיה, הטלפון האישי הפך ממכר יותר מתמיד, ותופעה שלפיה אדם יכול לחזור עם טלית מתפילת השבת בבית הכנסת כשבכיסו הטלפון החכם שלו, היא כבר לא כל כך מוזרה.

פעם, העולם היהודי התחלק באופן ברור לשומרי שבת ואלה שאינם שומרי שבת. כמובן, תמיד היו מסורתיים שעשו קידוש ואז נסעו למשחק הכדורגל, אבל הם מעולם לא קראו לעצמם 'שומרי שבת', לכל היותר: 'שומרי מסורת'. אבל היום? כל הרוצה ליטול את כתר 'שומר שבת' יבוא ויטול. וכך יוצא לי לשמוע מאנשים משפטים מסוג: "אני שומר שבת, זה מוסיף המון לאיכות החיים שלי ושל המשפחה. אני אמנם עונה לטלפונים ושולח הודעות טקסט בשבת, אבל זה רק כדי לשמור על קשר עם המשפחה והחברים, זה חלק מעונג השבת שלי". או: "אני שומרת שבת, אבל משתמשת בטלפון ובמחשב ומדליקה אור. לא נראה לי שאני חוטאת בזה שאני מתכתבת בווטסאפ או רואה סרטים בשבת. זה חלק מהמנוחה שלי!"

לא תמיד לאנשים האלה, שטוענים כי הם שומרי שבת, יש גם חזות דתית. אבל יותר ויותר, מחנה 'שומרי שבת לפי ההגדרה שלהם' הולך וכולל גם אנשים כאלה. בחורות עם חצאיות ובחורים עם כיפה שמסבירים שהם שומרי שבת, בטח, אבל מה כבר יקרה אם יסמסו כמה פעמים לחברים כדי לתאם את הבילוי במוצ"ש? ושיהיה ברור: לא מדובר במתחזקים שמתקדמים אט-אט בשמירת שבת. ברור שהרבה אנשים מתקשים בבת אחת לעבור מחילול שבת מוחלט לשמירת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה. מדובר באנשים שבכלל לא מוכנים להודות שיש עניין בשמירת שבת כהלכה. מבחינתם, אין שום הבדל בין השבת שלהם לשבת על פי השולחן ערוך. חילול השבת שלהם הוא מלכתחילה, כדי לאפשר להם...עונג שבת.

מה קרה לה, בדיוק, לשמירת השבת? איך ייתכן שפעם היה ברור לכולם שאו שאתה שומר שבת לפי ההלכה – או שאתה לא? איך ייתכן שכל אחד בימינו יכול לשכתב את השולחן ערוך ולייצר מדריך הלכתי פרטי משל עצמו לגבי התנהלות בשבת, כזה שיפסוק למשל שנסיעה בשבת אמנם אסורה אבל סרטים וטלפון זה בסדר? פעם שמירת שבת היתה ענין של שחור לבן: אם בכלל לא ניסית להימנע משימוש בטלפון בשבת, אף אחד לא היה מכנה אותך 'שומר שבת'. היום? שיפוטיות כזו תדחה ללא ספק כהתערבות גסה בחיי המצפון של אדם אחר. מי שמנו לשפוט מי שומר שבת ומי לא? מי בכלל מחליט מה זו שבת?

(צילום: shutterstock)

התשובה לכך, כמובן, היא שאלוקים מחליט. שמירת שבת היא אחת מעשרת הדיברות שניתנו בהר סיני, ובמסורת היהודית – גם כל פרטי הלכות שבת ניתנו שם כתורה שבעל פה. במשך אלפי שנים, יהודים לא פקפקו בהלכות הללו, ולא ניסו ליצור להם 'שבת משלהם'. נכון, טלפון ומחשב לא היו להם. אבל גם לא כל איסור שהם נשמרו ממנו היה מלאכה קשה ומייגעת שאיסורה בשבת ברור מאליו. נשים של פעם אהבו לרקום ולתפור – אבל גם אם זה היה 'חלק מהמנוחה שלהן' הן לא חלמו לעשות זאת בשבת. ואף יהודי שמצהיר על עצמו כשומר שבת לא היה מתיישב לפני הפסנתר, למשל, ומנגן בשבת רק כי: 'זה עונג השבת שלי'.

שבת היא ללא ספק מושג פופולארי גם בעולם היהודי שאינו מקפיד על קלה כבחמורה: אחרת לא ניתן להסביר למה רבים כל כך רוצים לנכס לעצמם שמירת שבת. אחרי הכל, יש בשבת תכונות אטרקטיביות במיוחד בעולם המודרני הרועש והנחפז: שביתה ממלאכה, ארוחות משפחתיות, מפגשים שבטיים מורחבים, פסק זמן במרוץ החיים המטורף...שלא לדבר על כך שאיש אינו מתנגד להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים. אבל שמירת השבת לא ניתנה כקונטרה לקצב החיים במאה העשרים ואחת, גם לא כזכות סוציאלית מיוחדת. דורות של יהודים שמרו שבת לא כדי 'להירגע קצת מהעומס המטורף' או בתור 'צ'אנס לבלות עם הילדים': הם שמרו שבת פשוט כי כך ציווה עליהם אלוקים, כי השבת ניתנה כאות לברית בין עם ישראל ואלוקים. ולא פעם, הם שילמו על כך מחירים כבדים. כבדים יותר מהפסד של 24 שעות בווטסאפ.

אבל היום? היום קל מאד להצהיר שאנחנו 'שומרים שבת' ובעצם לשמור על אזור הנוחות שלנו. עושים קידוש, אוכלים, נחים. אולי אפילו לא נוסעים בשבת (בינינו, למי יש כוח לקום מהרביצה בספה), אבל ניתוק שלנו מהטכנולוגיה ומאמצעי בידור נראה כמו דרישה גדולה מידי. שבת ניתנה לנו כדי לנוח, אנחנו יודעים לדקלם. כדי להתענג. ושוכחים לגמרי את הוראת הפסוק המצווה על שמירת שבת: "וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון להשם".

השבת – של אלוקים היא. והוא זה שמכתיב לה את הכללים. "אך את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם", נכתב בחומש שמות. מכיוון שהיא השבת של השם, באיזו זכות אנחנו יכולים להחליט איך להגדיר אותה?

רק תחשבו על אישה בשמירת הריון, שהרופא מצווה עליה להפסיק לעבוד, ולשכב במיטה כל היום. תארו לעצמכם אותה מצהירה: 'כן, אני בשמירת הריון. אני אמנם שוטפת את הבית כל יום והולכת לחוג ריקודי עם, אבל זו המנוחה שלי. ככה אני נחה ונרגעת. זה מה שהרופא רוצה, לא?' תודו שהייתם חושבים אותה למטורפת לחלוטין. הרי מה שהרופא רוצה זה לשמור על חיי העובר, וכדי להשיג את זה הוא מצווה עליה בין השאר לנוח. המטרה של שמירת ההריון היא לא 'מנוחה כפי שהאישה מגדירה אותה'. המטרה שלה היא לשמר חיים – וזה נעשה על פי הוראות הרופא. באופן דומה, המטרה של שמירת שבת איננה 'מנוחה כפי שאני מגדיר אותה' אלא שמירת הברית בינינו לבין אלוקים – לפי הוראותיו של אלוקים. רוצים להקדיש את היום השביעי בשבוע לפעילויות מענגות שמורידות את לחץ הדם ומפלס המתח שלכם? זכותכם. רק אל תקראו לזה: 'שמירת שבת'.  


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (73 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים