טורים אישיים - כללי

זה התחיל בטור הזוי ב'הארץ' ונמשך בדמות ב'ארץ נהדרת' המנסה להפוך את סיוון רהב-מאיר לקריקטורה. שבועות ספורים אחרי שרהב-מאיר נבחרה לאשת התקשורת המשפיעה והמוערכת ביותר בארץ, נראה שיש מי שנכנסו לפאניקה מהתגובה הציבורית הנלהבת לאופן בו היא מנגישה את חכמת היהדות

התשובה היתה מפתיעה למדי. "סע למועדון בו נמצאים החברים. תחייג לאבא משם, תן לו לשמוע את רעש הרקע עם החברים, ותצא מהר מהמקום"

מה עושים אם הולכים לטיפולים ולמטפלים רבים, אך החרדות עדיין נותרות בעינן? הרבנית חגית אמאייב מסבירה איך משתחררים מהפחדים למרות הקושי

קמפיין #גםאני שרץ ברשתות החברתיות אולי מנסה להעלות מודעות לבעיה, אבל הוא לא מציע לה שום פתרון. את הפתרון אפשר למצוא בהדרכות של ההלכה, שיוצאת מלכתחילה מנקודת הנחה של 'אין אפוטרופוס לעריות'

קרה, ועוד איך קרה. יאיר וטוהר שיחקו בבית עם הבימבה, והבורג של הגלגל נתפס בוילון, ופשוט קרע ממנו חלק נכבד. כל זה קרה יממה אחת בלבד אחר הביקור הממלכתי הבלתי רצוי שלה

התיישב הנער על ספסל שבפארק העירוני, שהפך למעונו בעת האחרונה, והחל ממרר בבכי. "ריבונו של עולם! נותרתי לבדי בעולם. אבי ואמי עזבוני, ובצדק!"

מתרגשים מהרצון של מרב מיכאלי לארגן מעונות יום חינם לכולם? כשהשמאל הסוציאליסטי מציע הטבות למשפחות, הוא לא באמת מנסה לחזק את מוסד המשפחה. תשאלו את ניצולי הלינה המשותפת בקיבוצים

אלו דברים משפיעים על השינה שלנו בלילה? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את איכות השינה והמנוחה של הגוף?

מה יהיה כתוב במצבה שלנו אחרי 120? "ניהל מפעל חיים בחברת הייטק משגשגת" או אולי "הכיר את כל שמות הידוענים שהשתתפו בתוכניות ראליטי לשנת 2026"?

איך ייתכן שכמה עשרות בני נוער משועממים שמתחפשים לליצנים ומנסים להבהיל עוברים ושבים הופכים לתופעה לאומית שמטילה אימה על ילדים בכל חלקי הארץ?

אם עדיין ישנו אדם הסובר לתומו ש"אצלי זה לא יקרה", מוטב שיתעורר תיכף ומיד

הריקבון המוסרי של הוליווד הוא לא רק עניין המשפיע על מי שעובד שם. כשאנחנו צופים בתוצרת של הוליווד אנחנו מקבלים עירוי וירטואלי של הערכים המקובלים שם – גם אם אנחנו חושבים שאנחנו חסינים

אני מתנערת מהאכזבה על כמה אני עוד רחוקה ממך, ומתפללת שהשנה אהיה אחרת. מפוארת. עולה ומתעלה. אני הרי זוכרת את בריתי מאמש

ישנם אנשים שהמילה "חורף" מעוררת אצלם קונוטציה שלילית. עם מזג האוויר האפרורי, גם מצב רוחם נעשה מדוכדך. הניה לוברבום בשלל עצות מחכימות שיסייעו לכולנו לעבור את החורף בשלום

תלחשי "עיניים שלי, כמה טוב שבאת". שיר מרגש נוסף מפרי עטה של מירב השירים

כתוב במסכת עבודה זרה שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, כי זוכר הוא שמעפר אנחנו. אז למה שלא נזכור זאת בעצמנו, ונפסיק לצפות מעצמנו להיות מלאכיות צחות ומעפעפות?

רוב בני האדם מתכחשים לבעיותיהם, ואינם מודעים לצורך בתיקון נגעי עצמם

ברגע זה ממש מתחולל בתוכנו מותחן דרמה סוחט דמעות – אהבה גדולה מבקשת להתגלות

האיסור על גברים להשתתף במופעי שירה של נשים אינו הלכה בלתי ידועה: זה לא מפריע לתקשורת להגיב בכל פעם בזעזוע מחודש כשרבנים קוראים לשמירה על הלכה. הפעם ניסו לקדם את האג'נדה באמצעות שימוש בשמה של עדן בן זקן

אדם שמכיר את בורא עולם, מגלה עולם חדש שלא הכיר קודם. אדם שמכיר את בוראו ואת גדולתו, מגלה באופן חד משמעי וברור שבורא עולם אוהב אותו יותר מהכל

רבים חשים שמעקב אינטנסיבי אחרי סלבריטאים הופך אותם לפחות בודדים וחסרי חשיבות בעולם. אולי כך אפשר להסביר את הסיקור התקשורתי האינטנסיבי בדוגמנית שנפלה ואיבדה את ההכרה

אבא, סליחה. סליחה שנפלתי, סליחה שנתתי ליצר להפיל אותי לעצבות. סליחה שהלכתי אחרי הרגש, שלא קיימתי מצוות בשלימות. סליחה ששכחתי שהכל ממך

החגים אמורים להיות זמנים של שמחה, אבל הלחץ שנוצר סביבם מקשה מאד על נשות הבית לחוש בשמחה. אז מה עושים?

ברגעים אלו בהם כל לב יהודי מבעבע, וגדותיו גואים מגעגוע, עלינו לשוב אל אהוב, בתשובה מאהבה

השולחן היפה, שערוך בטוב טעם, לא יישאר ביופיו, עוד הרבה לפני הקידוש! לילדים יהיו טענות על האוכל! בוודאות! לא בטוח שבעלי יקנה לי מתנה לחג! חמותי בוודאי תנסה לחנך אותי!

365 ימים שחלפו ועברו עלינו בשנה שעברה, מחשבה, דיבור ומעשה – הכל היה נעוץ בראש השנה אשתקד. בעמדנו עתה בשערי ראש השנה, עלינו לדעת שכל מחשבה שנחשוב בראש השנה הינה שורש לכל המחשבות שנחשוב במהלך כל השנה כולה. על כן נהיה חכמות – ובראש השנה הזה נחשוב רק מחשבות טובות

גם אני בנאדם של שכל. תמיד הייתי. אבל הגיע היום בו הכרתי את בורא עולם יתברך ויתעלה שמו, ואז הבנתי שאני קטנה מדי, שהשכל שלי קטן מדי בכדי להכיל או להבין את גודל חכמתו

אהבה לא יכולה להחזיק מעמד אם לא מעירים ומעוררים אותה

השעה 9 בבוקר. ניר ואני עושים את דרכנו לירושלים, ואני מרגישה שככל שאני מתקרבת לירושלים – אויר ההרים אינו צלול כל כך כיין, והייתי מעדיפה שיהיה מהול ב"רסקיו", כדי להרגיע אותי

אם תאמין, אם תפתח את הראיה שלך, אם תשכיל להביט לא רק על הטבע אלא על דברים שיכולים לקרות לך מעל הטבע (שהרי בורא עולם כל יכול), אז באמת תתחיל להרגיש מה זה שפע אמיתי