טורים אישיים - כללי

הרבנית חוה שמילוביץ שופכת אור על נושא הרגשות, והפעם על רגש האכזבה - למה אנחנו מאוכזבים, ואיך נוכל להשתחרר מרגש זה? קבלו מספר כלים וטיפים לאימון רגשי. צפו

מאין מגיעים הרגשות השליליים שלנו, ומה אנחנו צריכים לעשות איתם? על הרגשות השונים שלנו ועל הקשר בינם לבין האמונה התמימה בה'

אין להסתייג בשום פנים ואופן מעצם השתתפותנו בחקר החלל. העובדה שאנחנו מתמודדים ומנסים להעפיל ולהבין מחכמת הבורא, זהו דבר שמגדיל ומעצים את האמונה. הרב רצון ערוסי על שיגור החללית "בראשית"

מותר לי לנחש שטבריה מבחינתך היא תחנה ראשונה, ואתה מכוון גבוה יותר, אולי פוזל לכנסת. סבור הנך שבדרך זו של שיסוי והסתה תגיע רחוק. הבעיה היא שבניגוד לאחרים, אינך טורח להסתיר את שנאתך, ומרבית הציבור בישראל בפירוש לא מחבב את השיח האלים הזה

נתוני הלמ"ס מוכיחים שהסוד לחיים מאושרים, מלאי סיפוק ואופטימיות טמון כנראה באורח החיים של החרדים. אז מה הסוד הטמון במגזר המושמץ כל כך?

מקום מקצועי חייב לאפשר מקום, הכלה, אמפתיה, הקשבה וסובלנות. אפס ביקורת. אפס שיפוטיות. על זה את משלמת לא רק בכסף, אלא בחשיפה, באמון, בכוחות נפש

אחרי שהתוודעתי לצניעות המופלגת בה חי הרב, החלה לחלחל ההבנה עד כמה אני שקועה בערימות של רכוש, ואיך במרוצת שנות חיי הפכתי את הבית שלי, ואת עצמי, למחסן ענק של חפצים ומותרות

"כאמא, כדאי לך לשים לב למיוחדות של כל אחד מהילדים שלך, לייחודיות את יכולה לתת הרבה דברים לכולם ביחד, אבל יש דברים שרק את יכולה לתת ורק באופן אישי וזה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי או מעבר להרי החושך". טור נוסף מפסי דבלינגר

האם באמת ביקורת היא בונה, וכיצד נוכל להיבנות מביקורת? הרבנית חוה שמילוביץ מאירה את הנושא, ונותנת טיפים ועצות להתקדמות פוריה ונכונה בעקבות ביקורת. צפו

יש לרצון (הפנימי) ולמחשבות שלנו כוח עצום להשפיע על השמחה. לקיחת אחריות מחודשת על מידת השמחה עלי ידי משפטי שינון לחודש אדר

לפי מה בוחרים מועמד בבחירות? מהי דמוקרטיה, ולמה היח"צנים בימינו מקעקעים אותה לחלוטין? הרב רצון ערוסי בקווים מנחים לקראת הבחירות

דרך השגחת הבורא, לעורר אותנו על ידי כל מיני שלוחים שלו, שהם כל מיני דברים ועניינים ואנשים ומשפטים וייסורים. עלינו מוטל לשים לב ולהתבונן היטב כדי לראות כיצד הדברים מגיעים משורש ועומק ההשגחה

האם הקידוש שערכו עובדי הרכבת, תוך כדי חילול שבת - הוא קידוש ה' או חילול ה'? הרב ראובן זכאים בטור מיוחד, שמחדד כמה נקודות חשובות ומעודד כל יהודי באשר הוא

הזכות להוריד נשמה לעולם אינה חד פעמית: הדאגה לשלום התינוק שגדל לילד נמשכת ימים ושנים. העשיה והמאמץ הכרוכים סביב גידול הילדים הם מילוי רצון ה' וקיום תפקידנו. טור מעצים על הסיפוק הטמון בתפקיד האימהות

אוי לעיניים שכך רואות, כיצד פירות בוסר שלא נתבשלו כל צרכם הופכים למוכיחים בשער. המסרים שלהם בעייתיים בעליל, גם בתוכן, גם בצורה, גם בסגנון. כל הדרכים כשרות עבורם: החל מרמיסת הלכות פסוקות ומפורשות, עבור בזלזול בחכמים, הלבנת פנים וגרימת מחלוקות מיותרות וכלה בפגיעה בפעולות חשובות וביוזמות מעולות בגלל צל הרים הנדמה להם כהרים. הם לא בודקים כהוגן לפני שהם עולים להתקפה, ולא מסוגלים להכיל בשכלם הצר שיש מקומות שעלינו להציל מה שאפשר להציל, ולהעמיד אלטרנטיבה כשרה מול הרע המשתולל

בפרשה זו ניתנה לנו התורה במעמד המרגש ביותר בהיסטוריה. מה אפשר ללמוד לעבודה הפרטית שלנו ממעמד הר סיני?

ניסים של ממש: חזקי בן ה-3.5 חזר הביתה. מחשבות והרהורים בעקבות החלמתו הפלאית של הילד הרך, שנפצע קשה בתאונת דרכים ברמת שלמה בירושלים

אפשר ללכת בשיטה של זבנג וגמרנו, אבל תוך זמן קצר לחזור אחורה ויותר מזה. בשביל להצליח לטווח ארוך, צריך להשקיע לאט לאט

הרמטכ"ל לשעבר לא צייץ כמה ימים, וכבר זכה לתואר הבלתי רשמי: השתקן הלאומי. אז איך נולדה 'אסטרטגיה' השתיקה שהופרה בסתמיות פרוזאית? ולגבי ליברמן ולפיד - ממתי שנאת אנשים יכולה להיות קמפיין?

שוויון מגדרי הוא לא ערך אבסולוטי, בפרט כשמולו ניצבים ערכים כמו כבוד האדם וחירותו והחופש לדת. בתכל'ס אלו מילים מכובסות לשני סטריאוטיפים שקריים: ההפרדה בין גברים לנשים היא פרימיטיבית וחשוכה, ואי אפשר באמת לסמוך על האינטליגנציה של הנשים החרדיות

לפעמים, מרוב הרצון למציאת הפתרונות לאתגרים, אנו שוכחים את עיקר העיקרים: הקדוש ברוך הוא! הוא זה שנותן לנו כח, הוא זה שנותן לנו זמן, הוא זה שנותן לנו הכל. בואו נפנה אליו

כשכוח הרע מתגבר מבחוץ ומבפנים, וגם החושך הפנימי גדל והניסיונות מגיעים – דווקא מצב זה מורה שקרובה ישועתנו

לא עוד קרבות תרנגולים מאחורי הקלעים, 'חיסולים' פוליטיים מאחורי הפרגוד או התגוששות בוץ מעל בימת הכנסת. כך, ברגע מכונן אחד הפכה הפוליטיקה לתוכנית ריאליטי (כמעט). לנו נותר לתהות: מה עם האיסור להלבין פנים ברבים? מה עם ערכי המוסר הבסיסיים? תתכוננו, כי זה כנראה מה שמצפה לנו בשלושת החודשים הקרובים

לאחרונה עזב נחום ברנע את המוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", ובמקביל יצא לדרך טור חדש של עמית סגל, באותה אכסניה. מה המשמעות של הדברים, ומדוע אימפריות נופלות לאט?

החושים הגופניים הם רק מלבוש של ה"חושים" הרוחניים שלנו. נתפלל לה' שיזכה אותנו לחוש את הדברים הנכונים

טוב, אנו עסוקים בבניה אצלנו, לא בהרס אצל האחר. כנראה שאם אתה בטוח בעצמך, אתה לא משקיע אנרגיות, בהרס האחר, אלא בבנייה שלך

בימי השובבי"ם הקב"ה משפיע לכל יהודי יכולת להיטהר לגמרי להיות נקי כתינוק בן יומו, ולקבל כוחות גדולים ונוראים למעלה מן הטבע, למלא את רצון הבורא בכל העניינים

בעבר שוחררו מחבלים נאלחים תמורת גופות חללים בודדים. וכעת, עולם הפוך ראינו, דווקא אותם שמצדדים תמיד בעד שחרור מחבלים בתמורה לשחרור גופות שהיו בשבי האויב, הם שכעת צווחים חמס על ה"התערבות" של הרבנים שביקשו שלא לחלל את גופתה של רונה רמון

בעקבות בקשתה של האישה הנפלאה רונה רמון ז"ל לשרוף את גופתה, הרב רצון ערוסי מסביר מהי החשיבות של הקבורה, ומדוע היהדות מתנגדת לשריפת גופות

בקשתה האחרונה של רונה רמון – לשרוף את גופתה – קשה מאוד לעיכול, עם כל האמפתיה לקשיים שעברה בחייה. עם זאת, מוטלת עלינו החובה להבהיר שעל פי היהדות יש להביא את הנפטרים לקבורת ישראל באדמה, ולומר עליהם קדיש