ליל הסדר: ארבע על ארבע – איך את נוהגת לשמוח?

כשתתחילי לענות לאחרים, תקבלי תשובות לעצמך. מתי תעשי זאת?

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר, מַהוּ כָּךְ, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהַלֵּב מַרְגִּישׁ בַּצָּרָה שֶׁהוּא מֵצֵר, כָּךְ כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ הַלֵּב שָׂמֵחַ תְּחִלָּה וְלֶעָתִיד לָבוֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָאֵיבָרִים וְאֵינוֹ מְנַחֵם תְּחִלָּה אֶלָּא הַלֵּב (מדרש רבה).

הלב שלך, האיבר שפועם בך עשרים וארבע שעות ביממה, שבעים פעימות בדקה, רוצה ומייחל לדבר אחד: לשמוח, לשמוח ולשמוח. הוא רוצה לצאת ממיצרי הגלות החשוכים בהם הוא נמצא, ולהרגיש את חופש החדווה, רוח של ששון ומרחבי האושר. אך ארבעת הקולות שנשמעים בקרבו נוגסים בשלמותו פעם אחר פעם. הספיקות והשאלות שעולות אצלך מסלקות ממנו כל בדל של שמחה. והנה מגיע ליל הסדר, ואת מוזמנת לענות על כל הקושיות. לתת תשובות נכונות ומדויקות לכל השאלות שמוצגות בפניך. בשעה שפיך נותן מענה לארבעת הבנים, גם ארבעת הקולות המקבילים שבתוכך באים על סיפוקם. ליבך מתמלא מחדש בשמחה ובעונג, מוכן לפתוח דלתו לגאולה שתתחיל קודם כל בו.

1. הבן הרשע. "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם". שכאשר קשרו ישראל את הטלה בכרעי המטה היו שיני המצרים קהות לפי שגם המצריים היו מלעיגים על מצוה זו כי חשבו שהכל תלוי במזל טלה וזו היא דעת רשע זה ומיד כאשר רשע זה רואה את ישראל עסוקים במצוה זו אז שיניו קהות מעצמו (כלי יקר).

הרשע, כמו המצרים, מאמין שהכול תלוי במזל או ביד המקרה. אל תחשבי ש"אין לך מזל" או תאשימי אחרים במה שאירע לך. אין מקרה. האמיני בהשגחה פרטית, ותזכי שהשמחה תשכון בקרבך.

2. הבן החכם. "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם". והנה חייבים אנחנו ליראה את שמו כי כבר הכרנו כי הוא הטיב לנו ועוד ייטיב לנו להחיותנו כי מצותיו חיים הם למוצאיהם  (אבן עזרא).

החכם רוצה להבין את פירוט החוקים שעליו לעשות. מעבר ללימוד ההלכות, אמרי לו שה' ציווה אותנו את כל החוקים האלה, לטוב לנו כל הימים. הידיעה הזאת שהכול לטובתך, כבר משמחת אותך.

3. הבן התם. "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". הודיעהו ניסים שנעשו לכם במצרים כשהקשה פרעה לשלחך (מדרש רבה).

התם מתעניין בעשיה הטכנית, וזו ההזדמנות שלך ללמד אותו לספר ולהודות על כל הניסים שנעשו ונעשים עד היום. בעודך נזכרת בכל הניסים שחלפו על פניך מעת שנולדת ועד היום, השמחה חוזרת לפעפע בך.

4. הבן שאינו יודע לשאול. "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסחמצה ומרור הללו (רש"י).

מי שלא יודע לשאול, לא עונים לו, אלא "את פתח לו". פותחים לו דלתות ומגישים לפניו צרור מעשים. המצוות שאת מקבלת על עצמך מביאות לך סיפוק אדיר, ומשמיעות בפניך את צלילי השמחה שאותה ביקשת.

יהי רצון שבפסח הזה ישמע ה' את קולך, תזכי לצאת מחומות מיצרי העצבות היישר אל שערי השמחה, שיפתחו בפניך את היכלות הגאולה.

המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה

יעל עט לוי היא סופרת, משוררת ומרצה. 8400398@gmail.com