כל התכנים של יהוסף יעבץ

מודאסיר איתר שרידים של בתי כנסיות, אדמות ומבנים הקשורים במורשת היהודית. הוא מתעד אותם, ומחשיב אותם כחלק מהמורשת הפקיסטנית, למרות היותו מוסלמי אדוק

לג'ירפה יש הלב הכי גדול על היבשה, הוא שוקל אחד עשר קילו, כי הוא צריך לחץ גבוה בשביל להזרים דם לראשה הגבוה של הג'ירפה. כך שאם הייתה מוטציה שמאריכה את חוליות הצוואר של הג'ירפה, שיש לה רק שבע, בדיוק כמו לאדם, זה היה הורג אותה

לאחר ידידות ארוכה ולאחר שהכיר מקרוב את יופיה של היהדות, הוא החליט להתגייר. הוא פנה לרב הלונדוני, אך הרב סירב באופן נחרץ. נראה שהרב חשש שגיור של דמות כה ידועה ומעוררת מחלוקת כמו לורד גורדון לא יביא טובה ליהודים במדינה. לורד גורדון לא התייאש, וחיפש דרכים אחרות להתגייר

הודיני השתחרר מכל סוג של קשירה. לא קשירות מבוימות שהוא עצמו ארגן, אלא קשירות מפלצתיות של טובי המנעולנים בעולם. הם כבלו אותו, תלו אותו במהופך, הקיפו אותו בשרשראות ומנעולים, הכניסו אותו לתוך מכלי מים, לתוך קופסאות קטנטנות – ומכולם נחלץ הודיני

בליל ה-13 באפריל 1946 הכניס דיסטל חבר נוסף מאנשי הקבוצה אל תוך המאפייה. הם ערבו את הרעל בדבק, ובמשך שעות רבות עבדו ברציפות, והספיקו למרוח את הרעל על גבי 3000 כיכרות לחם שהיו מיועדות לאספקה למחנה השבויים

שר הפנים הורה למושל המחוז שלא לעשות מאמץ כדי להגן על היהודים, ובפקודתו של המושל נסגר הצבא בבסיס. רק לאחר יומיים תמימים בהם השתוללו הפורעים, אמר ניקולאי השני: "המשימה הושלמה, אפשר לעצור את הפורעים"

גנגל הבין שסיכוייה של גרמניה לנצח במלחמה אפסו, והוא החליט שלא להילחם על העיר. הוא לא יכול היה להיכנע בפני הכוחות האמריקאים, מפני שבעיר הייתה יחידה של אנשי ה"ואפן אס אס", אותם אנשי אס אס שהצטרפו לוורמאכט ונלחמו בטירוף עד למותם, והם היו יורים למוות בכל מי ששקל כניעה

לסגוארו פרחים לבנים, גדולים ויפהפיים, שפורחים בלילה ונשארים פתוחים גם בשעות הבוקר המוקדמות. הפריחה מתרחשת באביב, וכל פרח פורח ליום אחד בלבד

אסנת החזירה תשובה קצרה לכתובת השולח, ובה נכתב כי תשמח לשתף פעולה. להפתעתה התברר לה כי אכן כן, יש באפגניסטן תושבים מוסלמים, שיש להם כבוד למסורת היהודית, והם מעוניינים לשחזר ולשמר את המקומות הקדושים לה

צר היה לו על הזמן הרב שהיה צריך להשקיע בלימודים אלו. הוא העדיף ללמוד גמרא. עד שנמצא לו פתרון מעניין: המנחה שלו הציג לפניו בעיה מתמטית קשה, שכמה חוקרים מפורסמים מרוסיה הציגו ולא הצליחו להשיב עליה

אוניברסיטת ג'ון הופקינס נתנה לספטנר שנת מחקר, שנה בה הוא פטור מלמסור שיעורים קבועים, והוא יכול להתמסר לחקירה והבנה מעמיקה של תחום הלימוד שלו. יש מצב שהם התחרטו על השקט שהם נתנו לו... כי בשנה הזו הוא התחיל לשאול שאלות

נניח שכל החכמה הזו קיימת כבר, השאלה היא טכנית בלבד: איך "מאחסנים" אותה בתוך דנ"א של עובר בן ארבעה שבועות? היא חייבת להיות שם. הגוף לא עובר קורסים לאחזקה עצמית בשום שלב, הכל מגיע מתוכו. מאיפה זה מגיע?

הוא הבין כי הגרמנים רוצים פשוט לחסל, להשמיד, להרוג ולאבד, ואין כוח שיעצור אותם. כולם מפחדים מהם. ואז החליט להצטרף למחתרת. הוא השיג מצלמה קטנה ומיוחדת, במושגים של אותם ימים, והחל לצלם את מעשי הגרמנים

המרד התחיל בהתעקשותו של גובה מס חוצפן בשוק של פריז, לגבות מס שנראה בעיני בעלי המלאכה בלתי הגיוני. העניינים התלהטו. כל בעלי המלאכה, הקצבים, הנפחים והרצענים שלפו את כלי העבודה שלהם, ובעיקר פטישים, וחיסלו את גובה המס

אם אירע שאדם נשבע – הוא חייב לקיים את שבועתו, ובמידה וחלילה לא יעשה זאת, הוא מסכן את עצמו בקטרוג גדול. ישנה גם אפשרות להתיר נדר ושבועה, על פי ההלכה. אבל מה בעצם ההבדל בין נדר לשבועה? למה יש שני מסלולים של התחייבות כזו?

לארי סנגר האמין ברעיון שלו. הוא בנה את ויקיפדיה. הוא היה העורך הראשי בזמן שאנשים צחקו עליה. היצירה התחילה לקרום עור וגידים, אבל אז סנגר גילה שהוא גידל מפלצת

האנוסים לשעבר פנו אל הבריטים, והציעו להם לשמש כפיראטים בחסות הכתר. הם יתקפו את אוניות האויב הספרדי, ינקמו את נקמתם של היהודים, וישבשו את חייהם של הספרדים בעולם החדש. הרעיון קרם עור וגידים

החיפושים אחר הגופות נמשכו עשרה ימים. השתתפו בהם דייגים מעין גב וגינוסר, אמודאים מחיפה, ואף מטוס של חיל האוויר המלכותי הבריטי שסרק את פני המים. הגופות נמשו בהדרגה, והובאו לקבורה בטקסים מרגשים ביישוביהם. האבל היה כבד

מדוע ספירה? ומדוע ספירה כפולה של שבועות וימים? ומה התוכן שלה בזמן שאין בית מקדש?

התברר כי לצב הים ישנם שני מנגנונים! תנסו לדמיין נהג שנוסע עם וייז דרך חברת הסלולר, המסתמכת  על אותות GPS, וביד השנייה מחזיק גם טלפון לוויני שעובד בשיטת ניווט אחרת. למה? לשם מה הצב צריך שתי מערכות? הרי הוא בסך הכל צב, לא קפטן של ספינת חלל, לא?