חיים יהודיים בקצה הקוטב: בית הכנסת שמציין 100 שנות קיום

למרות רדיפות, שואה, אנטישמיות ואתגרי שמירת שבת באור קוטבי, בית הכנסת בטרונדהיים ממשיך לפעול – ומכין חגיגות למאה שנות יהדות בצפון נורווגיה.

במרחק של כ-350 ק"מ בלבד מהחוג הארקטי שוכנת אחת הקהילות היהודיות הצפוניות בעולם – קהילת טרונדהיים שבנורווגיה. בעיר, שהוקמה כבר בשנת 997 והייתה בירת הוויקינגים העתיקה, מתנהל בית כנסת פעיל כבר מאה שנה – על אף האתגרים האקלימיים, הפוליטיים והחברתיים.

לקראת סוף אוקטובר 2025 תיערך חגיגה בת שלושה ימים לציון מאה שנים להקמת בית הכנסת. לאירוע המרכזי, שייערך ב-26 באוקטובר, צפויים להגיע בכירים נורווגיים – כולל ראש ממשלת המדינה, בני משפחת המלוכה וראשי עיריית טרונדהיים.

הקהילה היהודית בטרונדהיים נוסדה בסוף המאה ה־19 על ידי מהגרים מפולין וליטא, שלא יכלו להרשות לעצמם לעלות לארצות הברית. בשנת 1900 כבר חיו בעיר יותר מ־100 יהודים, ובשנת 1923 נרכשה תחנת רכבת ישנה שהוסבה לבית כנסת בעזרת תמיכתם של כ־200 יהודים מאוסלו. המבנה נחנך רשמית בשנת 1925 – ומאז בית הכנסת פעיל כמעט ברציפות.

המבנה עצמו נבנה בסגנון ניאו־קלאסי, כולל חזית תכולה עם קשתות ועיטורים לבנים. זהו אחד משני בתי הכנסת היחידים בכל נורווגיה (השני נמצא באוסלו).

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה נורווגיה על ידי גרמניה הנאצית. בית הכנסת הופקע ושימש כמחנה צבאי, וסמלי מגן דוד בחלונות הוחלפו בצלבי קרס. מתוך כ־330 יהודים שחיו בעיר באותה עת, 165 נרצחו – רובם נשלחו לאושוויץ. הרשויות המקומיות שיתפו פעולה עם הנאצים באופן פעיל.

במהלך שנות ה־90 נבנה בעיר אתר זיכרון משמעותי לזכר קורבנות השואה, כאשר דמותה של סיסי קליין, נערה יהודייה בת 13 שנרצחה, הפכה לסמל העירוני של האובדן. אנדרטה לזכרה מוצבת בפארק סמוך לבית הכנסת, ורחוב סמוך נקרא על שמה.

אחד האתגרים הייחודיים ליהדות הצפונית הוא קיום השבת באזורים שבהם אין יום או לילה רגילים – כאשר בקיץ כמעט אין שקיעה, ובחורף כמעט אין זריחה. לפי ההלכה, שבת נכנסת לפני שקיעת החמה ונמשכת כ־25 שעות – אך איך קובעים זאת בצפון הקוטב?

כבר מראשית ימיה קיבלה קהילת טרונדהיים מנהג מיוחד: שבת נכנסת תמיד ביום שישי בשעה 17:30, ויוצאת בשבת ב־18:30 – ללא קשר לעונות השנה. השיטה קיבלה הסכמה של רוב הרבנים שבחנו את הסוגייה, ונשמרת עד היום, כבר מעל ל־100 שנה. זוהי הקהילה האורתודוקסית היחידה בעולם שפועלת כך.

כיום חיים בטרונדהיים כ־200 יהודים, כ־150 מהם חברי הקהילה. בית הכנסת מקיים תפילות בימי שישי לסירוגין, וחגים נחגגים ברוב עם. הרב הראשי של נורווגיה, הרב מיכאל מלכיור, מתגורר בישראל אך מבקר בקביעות באוסלו ובטרונדהיים. בהיעדרו, את התפילות מוביל אשר סרוסי, איש קהילה יליד ישראל המתגורר בעיר כבר כ־30 שנה.

למרות ההתעוררות המקומית, הקהילה מתמודדת עם אנטישמיות גוברת – במיוחד מאז מלחמת עזה שהחלה בשנת 2023. לפי דו"ח ממשרד התפוצות הישראלי, 69% מהיהודים בנורווגיה חוו עוינות אישית בשל יהדותם מאז אוקטובר 2023. בשנת 2024 הושלך בקבוק תבערה על בית הכנסת בעיר (בלי גרימת נזק), ובית העלמין היהודי הושחת. טרם נעצרו חשודים.

בעקבות המצב, הקהילה נמנעת מהצגת סמלים יהודיים ברחובות.

בבניין בית הכנסת שוכן גם מוזיאון יהדות טרונדהיים, שנפתח בשנת 1997 ומארח כ־7,000 מבקרים בשנה – רבים מהם תלמידי בתי ספר מקומיים. אחת התצוגות המרשימות היא קיר שבו תלויים 165 קולבים ריקים – כמספר יהודי העיר שנרצחו בשואה.

במרתף המוזיאון נמצא מקווה טהרה ישן, שאינו בשימוש מאז המלחמה. בימים אלה מתבצע שיפוצו, מתוך תקווה להפעילו מחדש בשנתיים הקרובות – לבקשת שתי משפחות דתיות המצטרפות לקהילה.

למרות הכול – קהילת טרונדהיים ממשיכה לשגשג. לדברי ראשי הקהילה, בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הפעילויות, בתפילות ובחיי התרבות היהודית בעיר. לדברי הקהילה, זוהי התקופה הפעילה ביותר מאז ימי טרום השואה.

ולמרות העובדה שבתי כנסת בצפון אלסקה וברוסיה עקפו את טרונדהיים בתואר "בית הכנסת הצפוני בעולם" – המקום נותר ייחודי באופיו, ברוחו ובעמידתו.

"עברנו שואה – ועכשיו אנחנו גדלים", נאמר מטעם הקהילה. "יש לנו דור צעיר, פעילות ענפה ובית כנסת פתוח לכל יהודי שמבקש מקום להתפלל בו".