פיתוח האישיות

האם אתם סוחבים על הכתפיים עול רגשי מהעבר? למה המוח שלנו מתעקש להריץ בלופ דווקא את הכישלונות שלנו? ומה יש ליהדות לומר על היכולת לשנות את כל הטעויות ברגע אחד? המדריך שיעזור לכם לשחרר את החרטות ולהמשיך קדימה

יש משהו מלחיץ בחוויה הזו, שמישהו יקר לידך סובל. המוח האנושי שלנו מתוכנת לפתור בעיות, והרגש הכואב הופך בטעות לבעיה שצריך למגר. אך זה גורם לכך שנפספס הזדמנות ליצירת קשר עמוק של קרבה בתוך הקושי

כבר ביקשתי כל כך הרבה פעמים, וזה לא קרה. אבל האם היתה זו בקשה, או דווקא דרישה?

איך משנים הרגלים ותבניות חשיבה? הפרשה מלמדת אותנו את הדרך היעילה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

לפני שאנו מכבדים את האחר, אנחנו קודם כל צריכים לכבד את עצמנו. לא נוכל לדעת לכבד אחרים באמת אם לא נתחיל קודם כל לכבד את האדם הכי קרוב אלינו – אנחנו

יש לך "רשות", כלומר אפשרות אמיתית לבחור איך החיים שלך ייראו. אתה הוא זה שבוחר אם להיות צדיק או להיפך. תפסיק להטיל את האחריות למתרחש בחייך על אחרים, ותיקח את האחריות אליך

השינוי מתחיל ברגע שאתה מסכים להאמין שהמטה שביד שלך יכול להפוך לנחש. שהשפל יכול להפוך לגובה. שהעבד שבתוכך יכול להפוך לבן של מלך

היצר הרע של דורנו לא תמיד אומר לנו "תעשו רע". הוא משתמש בשיטה מתוחכמת יותר: הוא משתמש בשיטת השאלות והספקות, ומבלבל אותנו. הוא פשוט לוחש: "אולי לא?"

כשאנחנו רוצים לתקן את העבר, הגישה לטעויות שעשינו צריכה להיות מתוך מקום בריא שמקדם אותנו, ולא מתוך אשמה והלקאה עצמית שתוקעת אותנו במקום והורסת אותנו

כך הפכו פילטרים ברשתות החברתיות לאויב של הדימוי העצמי, עבור ילדה בת 12 בלבד: "ככל שהאמנתי לעצמי, כך גברה השנאה העצמית שלי"

אם אנחנו בתודעת השגרה המתחדשת, הרי שההגדרה שלנו לטבע שונה מזו בהרבה, ואולי אפילו לא שונה מההגדרה של המושג "נס"

אני מאמינה שכל אישה שנושאת בתוכה פך שמן קטן, יכולה לשנות את חייה - לא דרך מהפכות גדולות אלא דרך רגעים קטנים של אמונה בעצמי ובקב"ה. כל אחת יכולה 'להדליק' את נשמתה מחדש, ולהפוך את האור שבוקע מתוכה שיספיק לא רק לשמונה ימים, אלא לשמונים שנה 

כולנו מכירים את הרגע הזה שבו משהו בפנים אומר לנו שהגיע הזמן לזוז, שהלב מוכן לפרק הבא - אבל למה אנחנו כל כך מפחדים משינוי, למרות שהוא מדויק לנו?

גם את מחכה ש"יאשרו" אותך בשביל להיות מאושרת? בכתבה הבאה תגלי למה הצלחה גדולה לא שווה לייקים, איך ניתן לפתח את שריר המסוגלות באמצעות כישלונות, כיצד ניתן להשתיק את המבקר הפנימי שלך, ואיך תוכלי להתחבר למצפן הפנימי תוך 10 דקות בלבד

כשאדם בטוח בערכו הפנימי, הוא יכול ליצור דיון בלי להרגיש שהוא חייב "לנצח"

הבעל קפץ לסירת ההצלה והשאיר את אשתו על הספינה הטובעת. מה היא צעקה לו ברגעים האחרונים?

לאט לאט אורו עיניו של הבחור, וניכר שהדברים מחוללים אצלו שינוי פנימי בתפיסה. "יקירי", פניתי אליו, "האם אתה רוצה להסתכל על הבריחה כטראומה או כנס גלוי?"

אם נתייחס ככה גם לחיים האמיתיים, נוכל לתכנן טוב יותר את היעדים, ונצליח להמעיט בזמן שמתפספס ומתבזבז

אני אוהבת לתת את התרגיל הזה לנערות. מניסיון, רובן מתארות דמות ללא שינויים משמעותיים מההווה. פחות או יותר, כך היא משערת, היא תראה אותו דבר. תישאר באותו סגנון, עם אותם ההרגלים