פיתוח האישיות

האם נגזר עלינו להשלים עם הדכדוך התמידי שקיים בנו? האם קיים פתרון אמיתי שיעזור לנו להפוך לאנשים חיוביים ושמחים? מתוך ספרה החדש של שולי שמואלי – "מחשבה יוצרת מציאות"

מהו ההסבר שמסתתר מאחורי הקלעים, כשמדברים על כוחה של מחשבה? ואיך בדיוק מחשבה חיובית יכולה להוביל למילוי משאלות ליבנו? מתוך ספרה החדש של שולי שמואלי – "מחשבה יוצרת מציאות"

הרב שמואל אריה אזואלוס בחידוש קצר עם מסר עצום מתוך פרשת השבוע - פרשת בהר

המשמעות בלהבקיע לחתיכות קטנות זה לרדת לפרטים. להבין מה זה אומר בחיים שלך, איך זה נוגע אליך, ואז לאט לאט יתחיל להתעורר בך הקשר האישי לתוך הדבר עצמו

תביני, שום מטפלת לא תוכל לעזור לך אם לא תסכימי עם עצמך לפגוש את הכאב שלך, אם לא תביטי בעיניים במה שכואב לך, אם לא תתרגלי מיינדסט חדש לתודעה שלך. תקומי. רק ככה מתקדמים

כשאת מסתכלת על עצמך לפי איך שהזולת מסתכל עליך או מרגיש אותך, את פתאום חושבת, רגע רגע, אם אני עושה כך וכך, אז בעיני הזולת זה נתפס לא טוב. אז אולי עדיף שאני לא אעשה את הדברים שאני רוצה

משמות הקורבנות ניתן ללמוד את עשר טעויות החשיבה הנפוצות ביותר. שירה פולון מסבירה

עוד לפני שמתחילים אפילו לחשוב על שינוי, ישנו שלב שיוביל אתכם לעבר השינוי

כדי לעשות שינוי, כדאי להסתכל לא רק על התוצאה הסופית, אלא גם להכיר את השלבים שבדרך

אסתר המלכה נלקחת בניגוד לרצונה לארמון אחשוורוש, אך היא בוחרת להתמודד עם הקושי כמו מלכה. גם כשאתם נתקלים בקשיים, תזכרו שכולנו בניו של מלך מלכי המלכים, ולכן אנחנו מלכים ומלכות בעצמנו

עמלק הוא הכוח לעורר בתוכנו ספקות, חששות, פחדים וחרדות. איך מתמודדים איתם, ואיך זה קשור -CBT?

למה גם אחרי 20 שנה, היא עדיין תקועה באותו מקום? זה בגלל הסיפור של הפיל

לפתחנו מזדמנות הזדמנויות שעשויות לשנות את החיים שלנו לטובה, אך אנו משליכים אותן

כיצד נשתמש בשיטת DBT כדי ליצור לעצמנו אפשרות של תקשורת אסרטיבית ומכבדת? ואיך זה קשור לפרשת השבוע?

ישנם אנשים, אשר לעולם אינם טועים. הם גם יודעים הכל, ולא ניתן לחדש להם מאומה. הם בעצם, בעיני עצמם, מושלמים. האם זה ביטחון עצמי?

מה עושים? כיצד ניתן בכל זאת לפרוץ את גבולותיו של אזור הנוחות ולהתקדם אל מעבר למגבלות חוסר הבטחון שלנו?

כיצד מתקשרים באופן שמצד אחד מבטא הקשבה גם לצרכים והרצונות של הזולת, ומצד שני יש בו גם מקום לבטא את שלי? תקשורת שנותנת לכל אחד את המקום שלו בלי לצמצם את השני?

האם נגזר עלינו להשלים עם הדכדוך התמידי שקיים בנו? האם קיים פתרון אמיתי שיעזור לנו להפוך לאנשים חיוביים ושמחים?

זה לא פוטוגני לדבר על זה שלפעמים אנחנו נכשלים, אז מחביאים את זה עמוק בבוידם ומזהירים לא לגלות לשכנים. אבל זאת האמת