לאן הולך הבית שבו גדלנו, כאשר אנחנו גדלים ועוזבים אותו?

יש רגעים בקליניקה שבהם אדם מבוגר, נשוי ואב לילדים, יושב מולי, ופתאום יוצא ממנו ה"ילד הקטן". ילד שעדיין זוכר משפט אחד שנאמר לו בילדות, מבט מאוכזב, ביקורת שחוזרת שוב ושוב, תחושה קבועה שהוא חייב להוכיח את עצמו כדי להיות אהוב. עם השנים אני מבין עד כמה הבית שבו גדלנו ממשיך לחיות בתוכנו גם הרבה אחרי שעזבנו אותו.

הדרך שבה דיברו בבית, הדרך שבה כעסו, עודדו, שתקו או הקשיבו, כל אלו הופכים להיות חלק מהשפה הפנימית שלנו. יש מי שגדל בבית של חום ואמון, ויש מי שגדל בבית של לחץ וביקורת. יש ילד ששמע: "אנחנו מאמינים בך", ויש ילד שגדל בתחושה שהוא לעולם לא טוב מספיק.

אבל כאן מגיע אולי אחד המסרים החשובים ביותר של החיים: האדם איננו חייב להיות העתק של הבית שבו גדל.

אחת הדמויות הגדולות שמלמדות אותנו זאת היא אברהם אבינו. הוא גדל בבית של תרח, בית של עבודה זרה ותפיסות עולם רחוקות מאוד מהאמת שאליה הוא הגיע בהמשך. ובכל זאת, הוא לא קיבל את המציאות כמובנת מאליה. אברהם אבינו חיפש אמת, שאל שאלות והעז לבחור אחרת. חז"ל מתארים אותו כשובר הפסלים של אביו, אבל נדמה שלא רק פסלים הוא שבר – אלא גם דפוסים ישנים ומחשבות שהאדם חייב להמשיך אוטומטית את מה שקיבל בילדותו.

זה לא פשוט. הרבה יותר קל להישאר בתוך המוכר, גם אם הוא כואב. מי שגדל בבית שבו צעקו, בטוח לפעמים שככה מדברים. מי שגדל בבית שבו לא דיברו על רגשות, מתרגל לשתוק. אבל התורה מלמדת אותנו שהאדם יכול לבחור אחרת.

גם עולם הפסיכולוגיה מדבר היום על "העברה בין דורית", דפוסים רגשיים שעוברים מהורים לילדים. ילד שגדל בבית חרדתי עלול להפוך למבוגר חרדתי. ילד שגדל בביקורת, פעמים רבות יהפוך למבקר של עצמו ושל אחרים. אבל לצד זה, המחקרים החדשים מגלים דבר מעודד מאוד: האדם מסוגל להשתנות. המוח האנושי גמיש, ואפשר ללמוד להגיב אחרת, לדבר אחרת ולבנות חיים אחרים.

רבי עקיבא לימד זאת בצורה מופלאה. הוא התחיל ללמוד תורה רק בגיל ארבעים, אחרי חיים פשוטים מאוד. כאשר ראה מים שחוצבים בסלע, הבין שאם מים רכים יכולים לשנות אבן קשה – גם לב האדם יכול להשתנות.

זו אחת השליחויות הגדולות ביותר של האדם: לא רק להמשיך את מה שקיבל, אלא לרפא את מה שכאב לו. אפשר לכבד מאוד את ההורים ואת הבית שגדלנו בו, ובו בזמן להשתדל להחליט שבבית שאנחנו נבנה יהיו יותר מילים טובות, יותר הקשבה ויותר חום.

הרב קוק זצ"ל כתב שהשורשים של האדם נועדו להזין לתחזק ולהצמיח אותו, לא לכלוא אותו. עץ בריא איננו עץ בלי שורשים, אבל הוא גם לא עץ שנשאר קבור באדמה. הוא עץ שמצמיח ענפים ופירות.

איזו מורשת תבחרו להעביר לדור הבא?

ד"ר יעקב ארנברג הוא מייסד מכון להכשרת יועצים זוגיים ומשפחתיים ומנחים, ומנהל קליניקה לייעוץ זוגי.