רוצים שיכבדו אתכם? הגיע הזמן שתתחילו לעבוד בשביל זה

אחד הדברים הבסיסיים שהכי חשובים לאדם הוא הכבוד – להרגיש שיש לי מקום ושייכות. וכמה שהמידה הזו גדולה וחשובה, כך גם גודל האתגר לעבוד עליה. מהי הדרך לכבד את עצמנו, ואיך מכבדים אחרים?

בשביל כבוד צריך לעבוד

פרשת בא ממשיכה את הרצף של עשר המכות, ומתארת את שלוש המכות האחרונות שה' הביא על המצרים: ארבה, חושך ובכורות.

מכת חושך היא בין המכות הקשות ביותר, עליה נאמר: "ולא ראו איש את אחיו". אך מכה זו לא הייתה רק במצרים. היא מתבטאת גם היום בכל מיני מצבים. בפן האישי, כשאנחנו בתקופות מאתגרות, בחוסר אונים, ברגשות שליליים, בפרשנות שלילית שגורמת לנו לראות חושך בעיניים ולא להצליח לראות מציאות אחרת; ובפן החברתי, בזלזול, בחוסר כבוד ובאי נתינת מקום, יחס ושייכות.

תיקון המידות הוא עבודה שאין בה יציאה לפנסיה. זו עבודה מתמשכת לכל החיים. פרשת השבוע מפנה את תשומת לבנו למידת הכבוד, לכבוד שאנחנו נותנים זה כלפי זה. הפרשה נותנת לנו הבנה עמוקה יותר לדרך שבה נוכל לכבד את עצמנו ואת האחרים.

לא סתם התורה מתארת את מכת חושך במילים "לא ראו איש את אחיו". החוש המתואר כאן הוא ראייה, ומכאן אנו מבינים שראייה קשורה לכבוד. כשאנשים לא "רואים" זה את זה, במובן הרגשי והנפשי – הם מרגישים מזולזלים, וזהו חוסר כבוד. כשאדם אחד לא נותן מקום לאדם אחר – זהו חוסר כבוד. ההבנה הזו עוזרת לנו להבין איך לתקן מצב של חושך במערכת היחסים שלנו עם עצמנו, ובמערכת היחסים שלנו עם אחרים.

השורש של המילה כבוד הוא כ.ב.ד (כמו כובד), לתת משקל, לתת מקום ולהתייחס בכובד ראש לאחר. לראות אותו ואת הצרכים שלו, הרצונות שלו, התכונות שלו ואת כל מה שהוא כולל. כשאנחנו מכבדים את הזולת על מי שהוא, ומקדישים לו זמן או מתייחסים אליו ואל רצונותיו ואל הטוב שבו, אנחנו מרוויחים כמה דברים: הוא מרגיש שיש לו מקום אצלנו, ובדרך כלל נראה איך גם הוא מכבד אותנו. אנחנו גם זוכים להיות דומים לקב"ה, שצמצם מעצמו בשביל לתת לנו מקום בעולם.

ואיך נוכל לעשות זאת? על ידי עין טובה. ככל שנראה ונתמקד בטוב שבאחר ובדברים הטובים שהוא עושה, כך נתמלא באהבה אליו, ומתוך התרחבות הלב נרצה להתחשב, להעניק ולתת לו.

אך לפני שאנו מכבדים את האחר, אנחנו קודם כל צריכים לכבד את עצמנו. לא נוכל לדעת לכבד אחרים באמת אם לא נתחיל קודם כל לכבד את האדם הכי קרוב אלינו – אנחנו, וכדי לעשות זאת, אנחנו צריכים להכיר בערך של עצמנו.

ההכרה בערך עצמנו מתחילה בידיעה שהקב"ה, המלך של העולם, מאשר אותנו ואת קיומנו בכל רגע ורגע שאנחנו חיים ונושמים. הוא כאילו כותב אותנו כל רגע ורגע מחדש. אם הוא יפסיק אפילו לרגע אחד – ניעלם, נפסיק לנשום ונמות. ולכן אם הוא, עם הגודל והעוצמה שלו, מתעסק בנו בכל רגע ורגע ובתשומת לב כלפינו, אנחנו צריכים להפנים זאת, ולהרגיש אהובים וחשובים פה בעולם בעצם הקיום שלנו. יש מישהו שאוהב אותנו, שאנחנו מעניינים אותו ושמתעסק בנו בכל רגע.

בנוסף, חשוב כמובן להכיר את עצמנו, את התכונות הטובות, היתרונות שלנו, ואת מה שמגדיל את הערך שלנו בעיני עצמנו (גם מה שנראה לנו חסרונות יכול להיות יתרונות במקומות אחרים), ולהתייחס לעצמנו כפי שהיינו רוצים שאחרים יתייחסו אלינו. אם אנחנו רוצים שיתנו לנו מקום ושייכות – אז למצוא את הדברים שיתנו לנו להרגיש שאנחנו נותנים מקום לעצמנו, לדוגמא: לשוחח עם עצמנו בכתיבה, לומר לעצמנו מילים טובות שהיינו רוצים לשמוע, להכיל את הרגשות שלנו, וכך בשאר הדברים.

עבודה על מידת הכבוד היא עבודה מאתגרת במיוחד, ולא באה בקלות, כי בשביל כבוד צריך לעבוד.

לתגובות: oritoz91@gmail.com