“פילטרים גרמו לי לשנוא את הפנים שלי”: האובססיה שהחלה בגיל 12, והובילה לניתוחים באלפי דולרים

אישה מקליפורניה חושפת כיצד שימוש ממושך בפילטרים של רשתות חברתיות גרם לה לפתח שנאה עמוקה כלפי המראה שלה והוביל אותה להוציא כ־10,000 דולר על ניתוח פלסטי כדי “לתקן” סנטר כפול, שלדבריה היום, כלל לא היה קיים.

האישה, אספן ברוק בת ה-29 מקליפורניה, מספרת כיצד הכל התחיל מפילטרים דיגיטליים באפליקציות אליהן נחשפה כבר בגיל 12. "הפילטרים העניקו לי עור חלק, לעומת הפצעים שהיו לי. התלהבתי. גם האף שלי היה פתאום צר יותר ומבנה הפנים חד ומוגדר, מראה שגרם לי להרגיש שאני סוף סוף 'נראית כמו שצריך'".

לדבריה, המניע למשחק עם הפילטרים היה בין היתר בשל הצורך להשתייך, להיות מקובלת בחברה. "כולם מסביבי נראו מושלמים בתמונות ברשתות החברתיות, ורציתי להרגיש שייכת", היא כתבה בפוסט חשוב במיוחד, שהפך תוך שעות אחדות לויראלי. 

למרות שגדלה בבית שמרני, הוריה לא תפסו את המשחק הזה בטלפון כאיום. "זה נראה תמים. אף אחד לא חשב שזה יכול להזיק", היא אומרת בראיון נרחב שנעשה עמה ב'דיילי מייל' הבריטי.  וכך, מבלי שהרגישה הפכו הפילטרים לחלק בלתי נפרד מהיומיום שלה. 

כל תמונה, כל סרטון, כל מבט במסך, עבר דרך עדשה דיגיטלית ששיפרה, החליקה ושינתה את פניה ועם השנים, ההבדל בין הפנים האמיתיות שלה לבין אלו שעל המסך, הפך לבלתי נסבל. "התחלתי פתאום לראות בעצמי פגמים שאף אחד אחר לא ראה", היא מציינת. "בפילטרים היה לי קו לסת מושלם ובמציאות הרגשתי שמשהו לא בסדר איתי. שהסנטר שלי גדול ושמן מדי, מה שמכנים 'סנטר כפול'".

הביקורת העצמית הנוקבת והבלתי סלחנית שלה הובילה אותה לפנות לייעוץ אצל מנתחים פלסטיים, כבר בגיל 12, מבלי שהוריה יתנגדו לכך - וכאן גם נכנס המסר שלה להורים לילדים שמרגישים פחות יפים בגלל פילטרים שעושים את הכל מושלם, אך כל כך משקרים להם. בסופו של דבר היא עברה הליך קוסמטי להסרת “סנטר כפול”, בעלות של כ־10,000 דולר, אך רק לאחר זמן, ובמיוחד לאחר טיפול נפשי שקיבלה, היא החלה להבין שהבעיה לא הייתה בפנים, אלא בתפיסה שלה את עצמה.

"הלוואי שמישהו היה אומר לי בגיל 12 שהפילטרים משקרים,” היא אומרת. “הם לא גורמים לך להיות יפה יותר. הם גורמים לך להאמין שמשהו בך לא מספיק טוב, ושצריך לשנות אותו". בקריאתה היא למעשה מבקשת מהורים להיות מעורבים יותר בשימוש של ילדיהם ברשתות החברתיות, תוך שהיא מדגישה לנערות כי "השלימות שהן רואות על המסך, אינה קיימת במציאות".

היום היא גם מבינה שהיא לא ניסתה לתקן את הגוף שלה, אלא את מה שהפילטרים עשו לה בראש. בתוך כך, מומחים מזהירים כי המקרה של אספן אינו יוצא דופן. "שימוש אינטנסיבי בפילטרים עלול לגרום לעיוות תפיסת הגוף, תופעה שמכונה לעיתים “דיסמורפיה דיגיטלית” - מצב שבו אדם מתקשה לקבל את מראהו האמיתי לאחר חשיפה ממושכת לגרסה מסוננת ומושלמת של עצמו".

הסכנה, לדבריהם, חמורה במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, שעדיין מגבשים זהות ודימוי עצמי. "השפעת הפילטרים חורגת הרבה מעבר לאסתטיקה", מדגישים המומחים. "מדובר בתהליך שקט, מצטבר, שיכול לשנות את הדרך שבה אדם רואה את עצמו, ולהוביל להחלטות כואבות ובלתי הפיכות. בעידן שבו מסך הטלפון הפך למראה המרכזית, הסיפור הזה משמש תמרור אזהרה ברור: לפעמים, מה שמצריך תיקון הוא לא הפנים או הגוף, אלא היחס שלנו אליהם", הם מסכמים.