זו הסיבה שצריך להודות - לאבא, לאמא ולאלוקים

עדינה שואלת: "כאשר אמא מביאה ילד לעולם, היא צריכה לטפל בו. אז מדוע עלינו להרגיש שאלוקים, שברא אותנו, נותן לנו הכול במתנה?".

שלום עדינה היקרה, ותודה על שאלתך. כדי לדעת להודות לקב"ה, נדרשת קודם כל הכרת הטוב כלפי הורינו, שהרי "כל הכופר בטובתו של חברו, סופו שיכפור בטובתו של הקב"ה" (בניסוחו של רבנו בחיי, שמות א', ח').

אין זה דבר מובן מאליו שאמא ואבא טורחים כל כך למען טובת ילדיהם, אוהבים אותם ללא תנאים ומוכנים להקריב בעבורם. ההורים, כידוע, אינם מביאים ילד לעולם ומטפלים בו רק מתוך "אחריות", כי אם מתוך אהבה ומוכנות אישית להתמסר ולתת, ולכן ראויים להוקרה וכבוד מצד ילדיהם.

אלוקים העניק לנו יותר מכל אחד אחר, שכן נתן לנו את גופנו ונשמתנו – עיניים לראות ואוזניים לשמוע, ידיים לאחוז ורגליים ללכת, שכל וחוכמה להשיג את רצונותינו, לב ורגשות. בנוסף לכך הכין בעולמו אמצעים טובים לחיות: אוויר, מים, עצים, פירות וירקות, מתכות ועוד. הבורא יתברך לא היה חייב לברוא את כל עצי הפרי שיש בעולם, ולא את כל סוגי החומרים שיש בקרקע, וגם לא את כל מגוון בעלי החיים בטבע. האדם היה יכול לשרוד גם עם עין אחת ואוזן אחת, וללא ראייה צבעונית של המציאות, אך הבורא נתן לאדם מעל ומעבר, כדי שייהנה מהבריאה. אין ספק שאלוקים נתן לנו יותר מכל אדם, אחרת לא היינו שורדים טוב כל כך בעולם, וזו סיבה תמידית להודות לקב"ה.

קיימת נקודת דמיון בין חסדי הקב"ה לחסדי ההורים על ילדיהם, אך צריך להבחין שאף משל אינו באמת דומה לנמשל, שכן שום דבר במציאות אינו באמת דומה לאלוקים. ההורים פועלים על פי טבעם, ולא תכננו במחשבתם את איברי גופו של ילדם, וגם לא עיצבו את נפשו ונשמתו. האלוקים יצר את הכול מאפס, תכנן הכול ומשגיח על הכול. הוא ברא את האינטליגנציה שלנו, את תכונות הנפש שלנו, את הרצונות והרגשות שלנו, את המוסר, הצדק, הערכים, הכול! כל דבר שאנו מחשיבים לטובה בעולם הזה, כל הנאה ושמחה שאי פעם הרגשנו - מקורה בקב"ה. הוא יתברך יודע בדיוק מה טוב עבורנו ומה יעשה אותנו מאושרים בעולם הזה ובעולם הבא, כי הוא יצר ועיצב אותנו לפי תוכניתו.

לכן ההתמסרות לאלוקים היא יותר מהכרת הטוב על מעשה מסוים. זהו חיבור לאמת. אלוקים הוא מקור החוכמה ומקור הטוב, ולכן אנו בוטחים בו בלב שלם ומאמינים שעושה הכול לטובתנו, גם במה שאיננו יודעים ומבינים בעולם הזה. מבחינה זו, אנו אכן דומים לילדים קטנים שצריכים לבטוח בהוריהם האוהבים, והרבה מעבר לכך. הביטחון וההודיה לקב"ה נובעים אפוא מחוכמה אמיתית, מתוך חיבור לשורש המציאות.