תעני בכנות: איך את מגיבה כשהילד שלך טועה?

לפני כמה שבועות, באחת מחנויות התכשיטים בארץ, עובד אחד, חרוץ אבל גם סקרן, הבחין בדלפק בכפתור שהוא לא הכיר. בלי מחשבה, מתוך סקרנות, הוא לחץ עליו. לחרדתו, בתוך שניות החנות התמלאה בעשן סמיך. מערכת אזעקה מיוחדת נגד פורצים הופעלה. הנזק שנגרם היה גדול: לקוחות נבהלו וברחו מהחנות, סחורה התלכלכה, יום עבודה שלם הלך לאיבוד. הבוס כעס מאוד, גער בעובד ואפילו שקל לפטר אותו. אולי בצדק... בעיניו זו היתה טעות חמורה.

אלא ששבוע אחר כך, המציאות הוכיחה אחרת. באמצע יום העבודה הייתה פריצה אמיתית לחנות. הפורצים נכנסו פנימה, והעובדים והלקוחות חסרי האונים פשוט הרימו ידיים ובהו בהם בשיתוק. ורק אותו עובד זכר את הכפתור. הוא הושיט בשקט יד מהססת אל הדלפק, ולחץ עליו... בתוך שניות העשן מילא את החנות, הסירנות זעקו, והגנבים ברחו כל עוד נשמתם בם. סחורה בשווי מאות אלפי שקלים ניצלה. פתאום אותה טעות, שכמעט עלתה לו בעבודתו, הפכה להצלה של ממש. הוא היחיד שידע מה עושה הכפתור, ורק בגלל שטעה קודם.

אל תפחדו מטעויות. תנו להן מקום של כבוד. טעות היא לא כישלון, היא למידה. זו הדרך היחידה שבה אדם באמת לומד.

אפשרו לילדים שלכם לטעות. תשמחו בטעות. חנכו אותם שזו הדרך האמיתית ללמוד.

ילד ששופך מים כשהוא מוזג – לומד איך למזוג. בפעם הבאה, היד שלו תהיה יציבה יותר. ילד שרץ בפזיזות ושובר משהו, יבין להבא להיזהר. ילד ששם שתי כוסות שמן בעוגה, במקום שני שליש כוס – למד כמה חשוב הדיוק, כמה הוא משמעותי. הוא למד איך קוראים מתכון, ואיך לאפות נכון. אולי העוגה לא תצא אכילה, אבל הוא נעשה חכם ומבין יותר. וזה העיקר. דרך ניסיון, דרך התנסות – נבנית הבנה אמיתית.

כשאנחנו גוערים, כועסים, מתאכזבים או משדרים בכל דרך אחרת לילד שטעות היא דבר בעייתי – הילד לומד להיזהר מטעות. או במילים אחרות, הוא לומד לא לנסות. כי כשמנסים, גם טועים ונכשלים. הוא מפחד להיכשל, ולכן מפחד לנסות. הוא לומד להסתיר טעויות, במקום ללמוד מהן. אבל החיים לא עובדים כך. מי שלא טועה, לא מתקדם. מי שלא מנסה, נשאר במקום.

דווקא מי שנכשל, מי שמעז, מי שלומד ממה שלא עבד – הוא זה שבסוף מצליח. האחריות שלנו כהורים וכמחנכים היא לא למנוע טעויות, אלא לעודד התנסות וללמד את הילד לשמוח בטעויות ולהחכים מהן. ממש כך.