על הקשר המשולש בין האדם, העץ והחינוך: למה ארון הברית היה עשוי מעץ?

ט"ו בשבט, שחל אתמול, הוא ראש השנה לאילן. חז"ל ראו כמה חיבורים וקשר מהותי בין האילן לאדם עצמו. היות שאנו עוסקים בתחום החינוך, נדבר על אחת הנקודות החשובות שמקשרות אותנו, כאדם אנושי, עם האילן, כרעיון וכמשל, ואולי נצליח להפיק תועלת גדולה לנו כהורים, או בכלל לאנשי חינוך.

ישנו מכנה משותף ענייני בין האדם, העץ ותחום החינוך. אחד המקומות שמצאנו בהם קשר בין שלושתם, אדם-עץ-וחינוך, הוא בפרשת תרומה, העוסקת בחלקה בבניית המשכן וכליו. שם מתארת הפרשה את תכנית בניית ארון הברית, שבו יניחו את לוחות הברית. נתבונן בפסוקים ונסביר: "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ". כלומר ארון הברית יהיה עשוי מעץ שיטים (עץ ארז), ויש לצפות אותו בזהב טהור מפנים וגם מבחוץ, ובקיצור: תיבת עץ מצופה זהב. על מכסה הארון, הנקרא כפורת, "הָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת". הכרובים היו בדמות שני תינוקות עשויים זהב טהור, ובתוך הארון הניחו את לוחות הברית.

לאחר התיאור של עשיית הארון, עלינו לשאול מדוע הדבר הכי חשוב במשכן, שהוא ארון הקודש שבו מונחים לוחות הברית, יהיה עשוי דווקא מעץ מצופה זהב. המנורה כולה מזהב, וכן שולחן לחם הפנים מזהב, ועוד המון דברים שעשויים מזהב – ואילו הארון עשוי עץ פשוט. בדיוק כאן נכנס החיבור בין האדם לעץ, וזו בעצם התשובה לשאלתנו.

בתוך ארון הקודש מונחים לוחות הברית, כלומר התורה הקדושה. תורה – מלשון הוראה, היא המלמדת והמתווה אורחות חיים לאדם. על כן למעלה, על מכסה הארון, מונחים הכרובים, שהם שתי דמויות של תינוקות, רמז לחינוך הילדים בדרכה של תורה והוראה. והעץ שממנו עשוי הארון יגיד כי חינוך הילדים הוא רעיון של צמיחה וטיפוח – בדיוק כמו תהליך הגדילה של העץ: חרישה, זריעה, השקיה, טיפוח והחזרה מתמדת לאורך כל שנות חייו. עץ לא גדל ביום אחד. כך מתבטאת העובדה שהתורה, שהיא מקור ההוראה והחינוך, אינה רק תוכן קדוש, אלא גם תהליך מתמשך של צמיחה והתפתחות, שדורש סבלנות והשקעה לאורך זמן. הדימוי של הכרובים, דמויות התינוקות שמונחות על מכסה הארון, מחזק את הרעיון שהחינוך הוא תהליך של טיפוח הדור הבא, בדיוק כפי שהעץ גדל לאט ובהדרגה. המסר הוא שחינוך אמיתי אינו מאולץ או מיידי, אלא תהליך טבעי, הדרגתי, הדורש השקעה והתמדה.

כך בדיוק עלינו לתפוס את תחום החינוך. כל בר דעת שבא להתעסק בתחום החינוך, הדבר הראשון שעליו לשים נגד עיניו הוא כי חינוך הוא צמיחה. חינוך הוא לא אילוף, חינוך הוא לא עכשיו ומיד,אלא תהליך של צמיחה מתמשכת, ורק אחר כך קוטפים את הפרות המתוקים. רוב מערכות החינוך מצפות לשינויים דרסטיים ומשמעותיים באופן מיידי, ומהר מאוד מאבדות את הסבלנות והסובלנות. עלינו להפנים ולקבוע היטב כי החינוך אינו תהליך מיידי או אילוף של התנהגויות, אלא מסע ארוך טווח שבו הילד (או הלומד בכל גיל) מתפתח בגופו, בנפשו וברוחו. בדיוק כמו עץ, שצריך להיות נטוע בקרקע טובה, לקבל מים, שמש ואוויר נכון, כך גם אדם זקוק לסביבה תומכת, לחיזוקים חיוביים ולתהליכים הדרגתיים. הצמיחה מתרחשת לאט, שלב אחרי שלב, ולא תמיד בקצב אחיד. יש ימים שהקצב איטי יותר, ויש רגעים שבהם מתרחשות פריצות דרך משמעותיות. סבלנות היא המפתח בתהליך זה. לא תמיד התוצאות נראות מיד, ולעיתים יש צורך לחזור על תהליך הלמידה מספר פעמים, לתקן טעויות ולחזק את הניסיון. הורה, מורה או מחנך שמבין זאת, אינו מתייאש בקלות, אלא שומר על אמונה בדרך ועל קשר אישי עם התלמיד.

הנה לפניכם אציע כמה הצעות פרקטיות ליישום תהליך חינוך המבוסס על צמיחה וסבלנות, היפך האילוף לטווח הקצר, והנוגד דרך והצלחה בחינוך:

1. קביעת מטרות לטווח ארוך - במקום לחפש תוצאות מיידיות, חשוב להציב מטרות של פיתוח מיומנויות, ערכים והתנהגויות שיתפתחו עם הזמן. לדוגמה, במקום לצפות מהילד להיות מצטיין בכל מבחן, לעודד אותו להמשיך ללמוד ולהתפתח.

2. יצירת סביבה תומכת ומכילה - החינוך צריך להיעשות בסביבה שבה הילד מרגיש בטוח, מובן ומקובל, גם כשיש קשיים או כישלונות. סביבת למידה חיובית מעודדת סקרנות וניסיון.

3. חיזוק חיובי והדגשת התקדמות - במקום להתרכז בטעויות, יש להדגיש את ההתקדמות והמאמץ. לחזק כל צעד קטן בדרך, גם אם התוצאה הסופית עדיין רחוקה. לעודד את התלמידים לעקוב אחר ההתקדמות האישית ולהגדיר מטרות חדשות.

4. תכנון למידה הדרגתית - להכניס תוכניות לימוד שמתחשבות בקצב של כל תלמיד, עם שלבי ביניים ברורים המאפשרים תחושת הישג ומוטיבציה להמשך. חלוקת תכנים ללמידה בשלבים קטנים וברורים מעצימה את היכולת להצלחה וחיזוק הביטחון העצמי. לבצע משוב חיובי ותומך על כל צעד בדרך – גם הקטן ביותר. מתן אפשרויות לחזרה ולתרגול במקרה הצורך.

5. מתן זמן ומרחב להתנסות ולכישלונות - לאפשר לתלמידים לטעות, ללמוד מכישלונות ולתקן אותם. חינוך שמכבד את התהליך ולא רק את התוצאה הסופית.

6. פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות - לצד הידע האקדמי, חשוב לטפח יכולות של שליטה עצמית, אמפתיה, תקשורת ופתרון בעיות – מיומנויות שדורשות זמן וסבלנות לצמוח.

7. שיתוף ההורים בתהליך - ליידע ולהכשיר את ההורים לגבי החשיבות של סבלנות וצמיחה בתהליך החינוך, כדי לייצר תמיכה עקבית גם בבית. ילד שגדל בבית של חינוך בשיטת האילוף, יהיה קשה מאוד להצמיח אותו בדרך הנכונה.

8. חינוך למודעות עצמית וללמידה עצמאית - ללמד את התלמידים כיצד לעקוב אחר ההתקדמות שלהם, להציב לעצמם מטרות ולפתח מוטיבציה פנימית שתלווה אותם לאורך החיים.

9. חיזור אחר הילד - תמיד לשים אותו במרכז הבמה. לא להתייאש משום אירוע או ירידה ונפילה, לא לוותר על החיזור אחריו. זה פשוט מפתח ההצלחה להציל נפשות.

10. קשר רציף עם כל הגורמים הנוגעים לתהליך חינוכו של הילד - ללמוד כל הזמן יחד איך עובדים כולנו למטרה משותפת, ללא אינטרסים אישים.

אומר לכל שואל ומבקש הצלחה בחינוך ילדיו או תלמידיו: חינוך כדרך צמיחה וסבלנות הוא השקעה לטווח ארוך, שמביאה לתוצאות יציבות, עמוקות ומשמעותיות. התהליך מחייב מחנכים, הורים ותלמידים להיות סבלניים, להאמין בכוח של הזמן ואתגרי הדרך, ולזכור שהפירות הטובים ביותר מגיעים רק לאחר טיפוח והשקעה מתמשכת, טיפוח צמיחה אישית ולימודית של התלמידים בקצב אישי, פיתוח סבלנות ומודעות לתהליך הלמידה, חיזוק מוטיבציה פנימית ולמידה עצמאית, יצירת סביבה תומכת ומכילה ללמידה והתפתחות ושיפור מיומנויות רגשיות וחברתיות.

בואו נגדל דור בדרך של צמיחה וטיפוח אישי לכל אחת ואחד מילדינו בדרכו שלו, ורק כך נוכל לומר: ברוך ה' הצלחתי לחנך ילד/ה לתפארת.

הרב ישראל אזולאי הוא קצין ביקור סדיר ויועץ חינוכי במחלקת יהלו"ם של הידברות.