שלום בית

"הוא ישמע את המסר, אבל זה לא באמת יגייס אותו לתת. לא כי הוא לא רוצה ולא כי הוא לא יכול, אלא כי אין לו לאן לתת. כי הכלי שלך, הרצון שלך, לא באמת פתוח"

"הבעיה רק מתחילה כשחושבים שצריך שהאינטרס יעלם, כי הוא לא יעלם, הוא צריך להתברר ולהיתקן. אז בואו נתחיל קודם לברר: מה כל אחד מכם באמת מחפש כאן?"

הפערים הדתיים בין בני זוג נדמים כשאלה עמוקה ומורכבת, אך למעשה הם אינם שונים במהותם מכל פער או שוני בין בני זוג. אז מה עושים?

איך אפשר להתקרב בלי לאבד את עצמנו? איך נותנים בלי להתרוקן ולהישחק? ואיך מחזיקים קשר שבו כל אחד נשאר הוא ולא הופך לתפקיד?

רצון לשפר קשר זוגי עלול להפוך לביקורת שמערערת את האמון. מומחים מסבירים מהם הסימנים לכך, כיצד זה משפיע על הקשר, ואילו צעדים יכולים לעצור את ההידרדרות

"זו מערכת מתוחכמת ששומרת עליכם, אבל תדעו שהיא אשלייתית. היא משווקת לכם בעוצמה אדירה שבעזרתה תהיו מוגנים, לא תרגישו פגועים ונטושים אם תחזיקו בה. אבל מה קורה בפועל?"

מה אני אגיד לילדים שלי? הגדולה בת 10, והיא שמה לב לשינוי אצל אבא שלה. איך אפשר להסביר לה את המצב?

"זה מרגיש שהיא לא סומכת עלי, כאילו אני לא מספיק חזק ומסוגל להחזיק את הבית הזה". כיצד להפוך תחושות ריק ופחד כלכלי להזדמנות לצמיחה משותפת בזוגיות

היא פוחדת לדרוש ממנו, הוא פוחד שהיא תסרב להצעות שלו, ויחד הם לא עושים כלום. איך מחזירים את התנועה לזוגיות?

כל דיון חייב שיהיו לו הגבולות שלו, חוקי המשחק שלו. בלי גבולות, הדיון עלול להגיע למקומות לא רצויים. זה דומה לאדם המהלך על גג של בית שאין לו מעקה

משפחה אחת, בני משפחה השונים זה מזה בדרגת שמירת התורה והמצוות שלהם. איך חיים ביחד באווירה של שלום כשיש כל כך הרבה ניסיונות ואתגרים בגלל השוני?

"קודם את צריכה לראות את הגדולה והיופי שבך, שאת כלי שנועד לקבל אהבה, אחרי זה את התבונה שבבריאה ולבסוף ראייה על הגדולה של ארז, הכוונות הטובות והרצון שלו לגדול ולהיטיב. זה לא נועד לשנות אותו, אלא לרפא את לבך"

האם גברים זורמים עם החיים, או צוברים משקעים? הרב אליהו נקש במסר חשוב לבני הזוג

יצרתי קשר קרוב עם גיסותיי, אבל לפתע הן הפסיקו לענות לי לטלפון, ללא סיבה. מה אוכל לעשות?

על הכמיהות הנסתרות של הנשים, ההתגברות השקטה של גברים והסוד שהופך ריחוק לקרבה

יש לי דעה, עמדה, רצונות. אפילו ביחס לנושאים שוליים כמו איפה נפגשים ומתי ומי משלם. אחרי חודש נמאס לי, אז אמרתי לו את זה. בתגובה, הוא די הציע לי נישואים. נו, אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?

כשאדם בטוח בערכו הפנימי, הוא יכול ליצור דיון בלי להרגיש שהוא חייב "לנצח"

לפעמים, מרוב עיסוק בצורכי היומיום, בני הזוג שוכחים שהם עוסקים במשהו גדול – ביצירה רוחנית משותפת של הקמת בית בעם ישראל

"אז אם אסכים לוותר על הרצון לשלוט, ואתחבר למה שאני זקוקה לו, זה בעצם ייתן לו מרחב להתחבר לרצון שלו?"

מה הבעיה לקבוע לאן ללכת? כל כך קשה להחליט? למה דווקא את צריכה להיות זאת שמחליטה וקובעת ולוקחת אחריות ואומרת, "אוקיי, לשם"?