שלום בית

הלב שלכם ודאי נע בין רחמים על החתן האומלל לבין כעס על הכלה החוצפנית... אבל רגע, האם לא כך בדיוק מרגיש אבא שלנו, כאשר אנו מגיעים לפגישה החשובה עמו בבית הכנסת בשעת התפילה?!

"במהלך הזמן מגיעים ריחוק, חוסר תקשורת, תסכול ושחיקה, ואז התחושה הזו שמשהו 'לא עובד' מתגלה. זה לא אומר בכלל שאתם לא מתאימים, אלא שהמערכת הזוגית שלכם זקוקה לחיבור מחדש"

הבוקר מתחיל הפוך, הילדים בוכים, הקפה נשפך והבגדים הנקיים זרוקים על הספה. שירי פריאנט בטור על האימהות, הזוגיות, החברות והימים שלא נראים כמו בפיד

אדם מן השורה, אפילו גומל חסדים, עשוי היה לא להיות מוטרד כלל מכך שאין אורחים כאשר הוא חולה. בזמנים רגילים הוא שמח לעזור, אך בשעת מחלה, מה הוא יכול לעשות? אך לא זו מידתו של אבי האומה

לא תמיד מה שנראה לאדם כטובה – הוא טובה, ולא תמיד מה שנראה רע – אכן רע. על האדם להכיר ולדעת מהי הטובה האמיתית, גם אם בעיניו זה רעה גדולה

כאשר מונעים מילד נוכחות של הורה, יש לזה נזקים ותופעות לוואי חמורות. גם אם הילד מעצמו מנסה לְרַצּוֹת ולנכר את הצד השני, חשוב להבין את הנזקים העצומים שזה גורם, ולא לאפשר את זה

כשבוחרים מתוך חופש, יש מקום לתנועה ולצמיחה. זו לא בחירה שנובעת מפחד או הרגל, אלא מהבנה עמוקה: אני יכול/ה לבד, ובכל זאת, אני בוחר/ת בך

איך יודעים מתי הזמן הנכון לפנות לייעוץ זוגי? הרב אליהו נקש מסביר. צפו

מאיר, המצפה זה שנים לילדים, מתכנן לנסוע לקרעסטיר, ליום ההילולה של ר' ישעיה'לה. כשהוא נאלץ לדחות את הנסיעה בשבוע הוא מתקשה להתגבר על הכעס. אבל ויתור, שלום ואהבת אחים מביאים רק טוב

כשאתם מדברים בכבוד, מקשיבים באמת ושומרים על גבולות אישיים מכבדים - אתם לא רק משפרים את חייכם, אתם כותבים תסריט בריא שישמש את הילדים שלכם להקמת ביתם שלהם

"כשחיים שנים בתוך דרמה רגשית מתמשכת, הסבל נעשה כמו מוזיקת רקע קבועה. הטוב שקט מדי, מרגיש מאיים בריקנות אימתנית. גם כשכבר מתרחשים רגעים טובים, הגוף ממהר 'להחזיר את הצליל המוכר'"

הנותן מתנה לחברו יכול לומר לו: "אם תשתמש כראוי במתנתי על פי כל ההוראות, תיהנה ממנה", אך מה פתאום שהחבר ימשיך ויאמר: "אם לא תשתמש במתנתי כראוי – היא תזיק לך"?!

"הפסוק 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' מקבל כאן משמעות חדשה. זו לא רק עזיבה פיזית של בית ההורים, אלא עזיבה פנימית של הצורך הנואש באישור שלהם, ובחירה להיות גבר"

כשאחד מבני הזוג אומר "אני מצטער שזה גרם לך כאב", גם אם הוא חושב שלא טעה, הוא פותח דלת לתיקון רגשי. הסליחה אומרת: "אני רואה אותך, ואני רוצה לתקן"

ואז הגיע השלב שבו ההתלבטות לא הייתה קלה. הרגשתי שאני צריך לקרוע את עצמי מעיקרון שדבקתי בו בקנאות במשך לא מעט שנים. לא נותר לי אלא להבין ש"ביטולה הוא קיומה", ושאני לא יכול למנוע ממנה דבר כל כך חשוב לה, רק כיוון שיש לי עיקרון אישי

האם נכון שבני הזוג ילכו לקניות ביחד? הרב אליהו נקש מסביר

"הפגיעה תמיד נובעת מניתוק מעצמי, מהלב שלי, ואז כמובן גם ניתוק מבן הזוג ומהקשר. התיקון מחבר אותי מחדש לעצמי דרך מודעות לכאב הפנימי. אל תברחו מהר מהכאב"

"אני רוצה את שניהם. אני רוצה להיות מושפעת ממנו, להרגיש אותו ולקבל ממנו כוחות, אבל גם להרגיש שיש לי עמוד שדרה משלי, שאני מחזיקה את עצמי גם כשהוא לא זמין"

כל המקומות האלה, שבהם אתה כועס עליה, הם בעצם אלה שבהם אתה צריך לעבוד על עצמך. השאלה היא לא מה לא קיבלת, אלא מה אתה יכול לתת