שלום בית

היא פוחדת לדרוש ממנו, הוא פוחד שהיא תסרב להצעות שלו, ויחד הם לא עושים כלום. איך מחזירים את התנועה לזוגיות?

כל דיון חייב שיהיו לו הגבולות שלו, חוקי המשחק שלו. בלי גבולות, הדיון עלול להגיע למקומות לא רצויים. זה דומה לאדם המהלך על גג של בית שאין לו מעקה

משפחה אחת, בני משפחה השונים זה מזה בדרגת שמירת התורה והמצוות שלהם. איך חיים ביחד באווירה של שלום כשיש כל כך הרבה ניסיונות ואתגרים בגלל השוני?

"קודם את צריכה לראות את הגדולה והיופי שבך, שאת כלי שנועד לקבל אהבה, אחרי זה את התבונה שבבריאה ולבסוף ראייה על הגדולה של ארז, הכוונות הטובות והרצון שלו לגדול ולהיטיב. זה לא נועד לשנות אותו, אלא לרפא את לבך"

האם גברים זורמים עם החיים, או צוברים משקעים? הרב אליהו נקש במסר חשוב לבני הזוג

על הכמיהות הנסתרות של הנשים, ההתגברות השקטה של גברים והסוד שהופך ריחוק לקרבה

יש לי דעה, עמדה, רצונות. אפילו ביחס לנושאים שוליים כמו איפה נפגשים ומתי ומי משלם. אחרי חודש נמאס לי, אז אמרתי לו את זה. בתגובה, הוא די הציע לי נישואים. נו, אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?

כשאדם בטוח בערכו הפנימי, הוא יכול ליצור דיון בלי להרגיש שהוא חייב "לנצח"

לפעמים, מרוב עיסוק בצורכי היומיום, בני הזוג שוכחים שהם עוסקים במשהו גדול – ביצירה רוחנית משותפת של הקמת בית בעם ישראל

"אז אם אסכים לוותר על הרצון לשלוט, ואתחבר למה שאני זקוקה לו, זה בעצם ייתן לו מרחב להתחבר לרצון שלו?"

מה הבעיה לקבוע לאן ללכת? כל כך קשה להחליט? למה דווקא את צריכה להיות זאת שמחליטה וקובעת ולוקחת אחריות ואומרת, "אוקיי, לשם"?

לא תמיד הכל הולך למישרין במערכת הזוגית, ויש מה לתקן. אך אם נדע לצאת מהנקודה הפרטית שלנו בזוגיות, ולהסתכל על כל הנפשות הפועלות בבית, נגלה הרבה דברים משמחים בבית

"התיקון פה הוא ללמוד להבחין בהבדל בין 'לשמוע ל', שזה לציית ולהיות מושפע, לבין 'לשמוע את' – לכבד ולראות את המהות הפנימית שלה"

החתונה אינה שיא פריחת האהבה, אלא השורש לאהבה. כלומר, החתונה היא הזמן שבו נקשרים בני הזוג בקשר בל ינתק, אולם זו רק ההתחלה

הלב שלכם ודאי נע בין רחמים על החתן האומלל לבין כעס על הכלה החוצפנית... אבל רגע, האם לא כך בדיוק מרגיש אבא שלנו, כאשר אנו מגיעים לפגישה החשובה עמו בבית הכנסת בשעת התפילה?!

"במהלך הזמן מגיעים ריחוק, חוסר תקשורת, תסכול ושחיקה, ואז התחושה הזו שמשהו 'לא עובד' מתגלה. זה לא אומר בכלל שאתם לא מתאימים, אלא שהמערכת הזוגית שלכם זקוקה לחיבור מחדש"

הבוקר מתחיל הפוך, הילדים בוכים, הקפה נשפך והבגדים הנקיים זרוקים על הספה. שירי פריאנט בטור על האימהות, הזוגיות, החברות והימים שלא נראים כמו בפיד

אדם מן השורה, אפילו גומל חסדים, עשוי היה לא להיות מוטרד כלל מכך שאין אורחים כאשר הוא חולה. בזמנים רגילים הוא שמח לעזור, אך בשעת מחלה, מה הוא יכול לעשות? אך לא זו מידתו של אבי האומה

לא תמיד מה שנראה לאדם כטובה – הוא טובה, ולא תמיד מה שנראה רע – אכן רע. על האדם להכיר ולדעת מהי הטובה האמיתית, גם אם בעיניו זה רעה גדולה

כאשר מונעים מילד נוכחות של הורה, יש לזה נזקים ותופעות לוואי חמורות. גם אם הילד מעצמו מנסה לְרַצּוֹת ולנכר את הצד השני, חשוב להבין את הנזקים העצומים שזה גורם, ולא לאפשר את זה