היא רוצה בית של תורה, הוא עדיין מחובר לעבר: איך מתמודדים בלי להרוס את הזוגיות?

אנחנו בעלי תשובה, ויש משהו שמפריע לי מאוד: בעלי שומר על קשר עם חברים מהעבר. איך היית מציעה לי להתייחס לזה?

את ובעלך שיניתם כיוון, אך בעלך עדיין שומר על קשר עם חברים מהעבר, מה שגורם לך צער רב. כשאדם מתחזק ונפתח לעולם חדש, טבעי שהוא ירצה שגם הבית כולו יזוז איתו לאותו כיוון ובאותו הקצב.

בעלך לא נמצא באותו מקום. הקשר שלו עם החברים מהעבר הוא לא מלחמה נגדך, אלא ביטוי לשלב שבו הוא נמצא. הרבה מהכאב בזוגיות מתחיל ברגע שבו אנחנו מפסיקים לראות שיש כאן עוד מישהו. אהוב חכם, יקר, שונה ממני, אך לגיטימי בדיוק כמוני.

זוגיות לא יכולה להחזיק מעמד כשאחד מבני הזוג מרגיש שכל הזמן בוחנים ושופטים אותו. קשר אמיתי מתפתח כשאדם מרגיש אהוב גם כשהוא מתגלה ב"חולשתו".

זה לא אומר שאת חייבת לאהוב את החברים האלה או להסכים עם כל מה שקורה שם. מותר לך להצטער, מותר שזה יכאיב לך, ומותר לך לרצות שזה יראה אחרת. אך יש הבדל בין לשתף בכאב, בשאיפה או ברצון שלך, לבין לנהל מלחמה אישית מולו.

כשאדם מרגיש שמקבלים אותו ולא מנסים למחוק את עולמו, עשוי להתפתח בו מקום פנימי להתקרב באמת. אף אחד לא אוהב שמנסים לקחת ממנו את החירות הבסיסית, וכשזה קורה, פעמים רבות האדם מפעיל כוח כדי לשמור על מקומו, מה שמוריד פלאים את הסיכויים לשינוי.

זכרי שאתם שני אנשים שצועדים לעבר מטרה משותפת. טבעי שכל אחד יצעד בקצב שלו. מה שבעינייך מובן מאליו, אצלו דורש כוחות נפש. זה יכול להיות גם להיפך. למשל, לעיתים אישה יכולה לקחת את הצניעות או כל דבר אחר יותר בנחת, כשלבעלה זה חשוב מאוד.

מה שחשוב הוא שאתם שואפים לאותו כיוון. הדרך שכל אחד יצעד בה היא מסע אישי בתהליך התשובה שלו.

נועה הראל היא מנחת הורים, יועצת זוגית, מודעות עצמית ומערכות יחסים. לתגובות ושאלות: office.noaharel@gmail.com