טורים אישיים

בשנתיים וחצי האחרונות, גיוס החרדים היה אחד הנושאים הבוערים בשיח התקשורתי ואחת ההבטחות המרכזיות של מפלגות האופוזיציה. אולם בשבועות האחרונים הנושא נעלם בהדרגה מקדמת הקמפיינים, ובתקשורת נשמעים לפתע קולות אחרים. מה גרם לשינוי הכיוון?

שני הרגעים האלו זכורים לי במיוחד, ואני שומרת אותם בתוך "תיק" למקרי חירום. תיק זיכרונות שהכנתי לי אי שם בירכתי המוח. התיק הזה מחכה בסבלנות לימים לא כל כך אלוליים, לימים אפורים כאלו שבהם הלב יבש ולא מתעורר בכלל

הוא בדה תארים, המציא השתתפות במרתונים וגייס מיליוני ליש"ט דמיוניים – אבל עבור מנהלי אוניברסיטת קיימברידג', הספיקה עובדה אחת כדי להפוך אותו לכוכב: צבע העור שלו

כשהוא יגיע – הם יבינו, כנראה, שהאוטובוס הזה מלא, ושהנהג ידע שיש אוטובוס נוסף אחריו, ושאף אחד לא שכח אותם. אבל הם לא יודעים

מלחמות, איומים, עימותים בין המעצמות ותחושה שהעולם כולו משנה את פניו מקצה לקצה הביאו אותי לחשוב שאולי דווקא בימים טרופים כאלה כדאי לחזור למקורות שלנו, להתוודע לכתבים העתיקים שחזו את כל מה שעינינו רואות כעת, להחזיק חזק באמונה ולהתפלל שמשיח צדקנו יבוא ברחמים

בכל פעם שהשמאל הקיצוני מפסיד בוויכוח, בכל פעם שהאמת יוצאת החוצה מערוץ שלא בשליטתו – נשלף הנשק האחרון שנשאר לו: לכנות את מי שבא לו לא טוב כתומך בדיקטטורות אפלות

אם אדם שאתם אוהבים נלחם עכשיו על חייו - אל תגזרו את דינו. טור אישי על פחדים, סגולה לישועה והשגחה פרטית גדולה, כי כל עוד יש חיים, אל תסגרו את הדלת בפני הניסים

שימת לב ואכפתיות: זה מה שנדרש כדי לחולל מהפכות של ממש, ולהשפיע על יהודים רחוקים מאוד לעשות את דרכם חזרה אל אביהם שבשמיים

"למה את שולחת לי נמר?", שאלתי אותה. "זה לא נמר", היא ענתה, "זו לביאה". לא הבנתי מה היא רוצה מחיי, וככל הנראה ברקע הייתה מריבה או שתיים בין הילדים, אז שאלתי אותה בפשטות ובחוסר סבלנות: "מה את רוצה?"

הנוער שלנו הוא לא הדור הבא. הוא הדור הזה, ממש עכשיו, שמוביל אותנו במתיקות ובצניעות אל המקום שאנחנו מייחלים לו כל כך

הנוכחות היהודית הגדלה ביהודה ושומרון הפכה לעובדה דמוגרפית ברורה. היא משפיעה על החיים של כלל אזרחי ישראל, אך גם, ובעיקר, שומטת את הקרקע מתחת החזון המדומיין של המדינה הפלסטינית

סגן נשיא ארה"ב, ג'י די ואנס, תוקף באופן עקבי את ישראל ומציב את עצמו בבירור כלעומתי כלפיה. במקביל, מותו הפתאומי של הסנטור אוהד ישראל לינדזי גרהאם מלמד ששינויים בממשל האמריקאי ביחס לישראל יכולים להתרחש במפתיע, וזה בהחלט צריך לעורר דאגה

שופטי העליון והיועמ"שית בטוחים שהם ינווטו את המדינה לנצח, אך גל הפרישות המתקרב במערכת המשפט עומד לטלטל את המערכת. אם לא נתעורר ונביא לבחירת ממשלה אמונית שתמנה דמויות המחוברות לרוח העם – מסע הדריסה של רצון הבוחר יימשך בכוחות רעננים

האם נתקלתם בפרסומת שמבטיחה שתוכלו לאכול הכול ובכל זאת לרדת במשקל? זה מה שכדאי לדעת לפני שאתם מוציאים מאות ואלפי שקלים

ממשה רבנו ועד ה"מלכות של חסד": הסיפור המדהים על המורשת שעיצבה את פניה של אמריקה משחר ימיה

כיצד הפך מודל החסד היהודי למוצר ייצוא עולמי, ואיך זה נראה בשטח כשפועלים מהלב וללא חשבונות כלכליים?

הסכם הכניעה שחתמה ארה"ב עם איראן והשפל המדיני במעמדה הבינלאומי של ישראל מעוררים בצדק דאגה עמוקה. אך מי שרוכב כעת על גלי האהדה העולמית כנראה שכח את לקח ההיסטוריה ואת המנגנון הייחודי של העם היהודי

התרגלנו לשמוע על בתים מתפרקים, שילדים גדלים מול מסכים, שהולכים עם סכינים בכיסים, שאנשים מעלים סטורי עם חיוך ביום ובוכים לבד בלילה. והכי מפחיד? שהפסקנו להזדעזע

לפי דו"ח המכון למדיניות העם היהודי, רוב הציבור בישראל רואה במחלוקות הפנימיות את האיום המרכזי על המדינה. האם יש דרך להפיג את האיום הזה?

הרחק מהכותרות התקשורתיות והפוליטיות סביב עולם התורה, המציאות בשטח מוכיחה שאנחנו חיים בעידן ייחודי בהיסטוריה היהודית. יהודה אייזיקוביץ עם טור אישי נרגש