יהודה אייזיקוביץ
כשנגמרים הטיעונים, צועקים "נאציזם": עם העובדות, השמאל הקיצוני מתקשה להסתדר
בכל פעם שהשמאל הקיצוני מפסיד בוויכוח, בכל פעם שהאמת יוצאת החוצה מערוץ שלא בשליטתו – נשלף הנשק האחרון שנשאר לו: לכנות את מי שבא לו לא טוב כתומך בדיקטטורות אפלות
- יהודה אייזיקוביץלמעקב
- ה' אלול התשפ"ו||

אחת מרצועות השידור בערוץ 12 עסקה לפני מספר ימים בהפגנה של קיצונים, שבודדים מתוכם נשאו טלאי צהוב על גופם. לצורך האייטם הביאו מרואיין שיסביר את התופעה החמורה, אלא שאז, במקום להסביר, הוכיח המרואיין שגם כתבים בערוץ 12 עושים שימוש נרחב בדימויים מהתקופה הנאצית. המראיינת התבלבלה מהתגובה הלא צפויה, נאלמה דום – וחתכה את הריאיון באמצע. הקטע, שהפך לסרטון ויראלי ברשתות, חושף את האמת על השימוש הרווח בשנים האחרונות בקרב אנשי השמאל הקיצוני ותומכיהם בתקשורת בכינויים ובדימויים של משטרים דורסניים.
קחו לדוגמה את מיכל פעילן, כתבת הרווחה של חדשות 12. אחרי שערוץ 14 פרסם לאחרונה תחקיר שמאשים את חדשות 12 בניהול "מכונת תעמולה" הפועלת נגד לוחמי צה"ל ונגד התנהלות ישראל ברצועת עזה, היא לא התמודדה עם העובדות. במקום זאת, היא העלתה פוסט בו כתבה: "אני ממש זוכרת כשלמדתי על שיטות התעמולה של התעמולה הנאצית בתיכון... בשלוש השנים האחרונות אני מגלה כמה ערוץ תעמולה שמציג שקרים כעובדות, שמסית בדרך קבע, שמייצר בוגדים מדומיינים בפנים כדי להאדיר את המנהיג". בתרגום לעברית: ערוץ 14 מייצג תפיסה של עריצות דיקטטורית.
ערד ניר, עמיתה לערוץ של פעילן, חולל סערה ציבורית כשאמר לפני כשנה כי תוכניתה של ישראל להקמת "עיר הומניטרית" בעזה מזכירה "מחנה ריכוז". המטרה ברורה: השוואה של מדינת ישראל למשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה. ב"יד ושם" לא נותרו אדישים לאמירה המקוממת וגינו את הדברים.
בזירה הפוליטית, בצד השמאלני-קיצוני תמצאו את חבר הכנסת עופר כסיף, שבכלל הפך את זה למקצוע. כבר ב-2019 הוא כינה את אביגדור ליברמן "צאצא של אדולף" ואת איילת שקד "זבל נאו-נאצי"; ב-2024 הוא כתב שהישראלים שותקים עכשיו בעזה "כמו ששתקו בשואה"; ובפברואר 2025 הוא השווה בין הגירה מרצון מעזה לבריחת יהודי גרמניה. גם שופטי בג"ץ כתבו שהדברים "קשים מאוד, והשוואת מדינת ישראל ושריה לגרמניה הנאצית היא מקוממת". אבל כסיף ממשיך. כי אין מחיר.
גם הגנרלים במיל' הצטרפו לחגיגה. עמירם לוין, בריאיון ל'כאן' ב-2023, האשים את צה"ל ב"שותפות לפשעי מלחמה", והשווה את שליטת ישראל ביו"ש למדיניות המפלה של גרמניה הנאצית. יאיר גולן, בהיותו עדיין על מדים כסגן רמטכ"ל, נאם ביום השואה ב-2016 ואמר כי הוא מזהה בישראל "תהליכים מעוררי חלחלה" מהתקופה הנאצית.
אז למה הגל הזה החל לשטוף את השיח בשנים האחרונות? כי השמאל הקיצוני מאבד שליטה. ברייטינג, בקלפיות, ברחוב. כשאין טיעונים – צורחים "פשיזם". כשאין רוב – צורחים "דיקטטורה". כשערוץ 14 מביא קולות שלא שמעו כאן מעולם ונוסק ברייטינג – צריך להפוך אותו ל"ערוץ תעמולה" ש"שוטף מוחות" בשיטות אפלות. השחיקה של מושגים כמו "דיקטטורה", "פשיזם" ו"נאציזם" נעשית במודע ובכוונה, מתוך מטרה להכפיש ולפגוע בכל מי שלא בא להם בטוב. אגב, כבר ב-2019 קבע בית משפט ששימוש בהשוואות כאלה בישראל הוא "לשון הרע" כמעט בכל מקרה.
ומה האירוניה? בעוד הם צורחים על הסכנה הנוראה בימין הישראלי, הם עצמם היו אלה שקראו לסרבנות ואף הפיצו עלילות דם נגד חיילי צה"ל. אז מי כאן באמת מעודד מגמות מסוכנות ומסכן בפועל את המדינה בזמן מלחמה – הימין ששואף בהתמדה להסרת איום הטרור, או פוליטיקאים וכתבים חסרי אחריות?
העם כבר לא קונה את זה. רואים את זה ברייטינג, רואים את זה בקלפי. אבל השמאל הקיצוני לא יכול בלי הדימויים והתיוגים החמורים האלו, כי בלעדיהם – מה כבר נשאר להם? רק להתמודד עם העובדות, ועם העובדות הם מתקשים להסתדר.



