למה כוס המים ששכחת בסלון יכולה לעשות לך רע?

האם אתם מאותם אנשים שמבחינים בכוס מים שנשארה על השידה או על השיש במטבח, ושותים ממנה? או שאתם מביטים בה בחשדנות ומיד שופכים אותה לכיור? אם אתם מהסוג הראשון, כדאי שתשקלו שנית.

בכתבה שפורסמה ב"האף-פוסט", מומחים לתזונה ומיקרוביולוגיה הסבירו איפה עובר הגבול בין מים ראויים לשתייה למים שממש לא כדאי ללגום מהם.

אם עד היום חשבתם שהסכנה המרכזית בכוס עומדת היא אבק או חרקים מעופפים, המיקרוביולוגים טוענים שהמזיק האמיתי נמצא כבר בתוך המים מראש. המיקרוביולוג ג'ייסון טטרו מסביר כי במי השתייה שלנו קיימים באופן טבעי ריכוזים נמוכים של תאי חיידקים. כאשר המים זורמים בברז, הריכוז הזה אפסי ובטוח לחלוטין לשתייה. אולם כאשר המים עומדים בכוס פתוחה ללא תנועה, מתרחש תהליך מסוכן.

"אחרי 12 שעות, עדיף פשוט לשפוך את המים ולמזוג כוס חדשה", מסבירה קריסטין סמית', דיאטנית ודוברת האקדמיה האמריקאית לתזונה. לדבריה, כל עוד המים לא נחשפו למזהמים חיצוניים או הושארו לחלוטין ללא כיסוי, הם בטוחים יחסית בטווח הזמן הזה.

טטרו מחזק את דבריה ומסביר את המנגנון הביולוגי שמתרחש בתוך הכוס: "במהלך 12 השעות הראשונות, אין מספיק חומרים אורגניים בכוס (כמו אבק, חלקיקי עור זעירים או שאריות מיקרוסקופיות שונות) כדי שמספר החיידקים יעלה בצורה משמעותית. אבל אחרי שהזמן הזה עובר, נוצרת סביבה המאפשרת לחיידקים להתרבות במהירות".

ריכוז החיידקים במי שתייה עולה באופן טבעי במהלך הלילה, במיוחד בברזים שאינם בשימוש תדיר. מים שיושבים בכוס במשך יום שלם הופכים ל"קרקע פורייה לפתוגנים", מזהיר טטרו, ושתייתם עלולה להוביל לבעיות עיכול ולכאבי בטן מציקים, אפילו אם השתמשתם במסנן מים מתקדם.