טורים אישיים

הנוער שלנו הוא לא הדור הבא. הוא הדור הזה, ממש עכשיו, שמוביל אותנו במתיקות ובצניעות אל המקום שאנחנו מייחלים לו כל כך

הנוכחות היהודית הגדלה ביהודה ושומרון הפכה לעובדה דמוגרפית ברורה. היא משפיעה על החיים של כלל אזרחי ישראל, אך גם, ובעיקר, שומטת את הקרקע מתחת החזון המדומיין של המדינה הפלסטינית

סגן נשיא ארה"ב, ג'י די ואנס, תוקף באופן עקבי את ישראל ומציב את עצמו בבירור כלעומתי כלפיה. במקביל, מותו הפתאומי של הסנטור אוהד ישראל לינדזי גרהאם מלמד ששינויים בממשל האמריקאי ביחס לישראל יכולים להתרחש במפתיע, וזה בהחלט צריך לעורר דאגה

שופטי העליון והיועמ"שית בטוחים שהם ינווטו את המדינה לנצח, אך גל הפרישות המתקרב במערכת המשפט עומד לטלטל את המערכת. אם לא נתעורר ונביא לבחירת ממשלה אמונית שתמנה דמויות המחוברות לרוח העם – מסע הדריסה של רצון הבוחר יימשך בכוחות רעננים

האם נתקלתם בפרסומת שמבטיחה שתוכלו לאכול הכול ובכל זאת לרדת במשקל? זה מה שכדאי לדעת לפני שאתם מוציאים מאות ואלפי שקלים

ממשה רבנו ועד ה"מלכות של חסד": הסיפור המדהים על המורשת שעיצבה את פניה של אמריקה משחר ימיה

כיצד הפך מודל החסד היהודי למוצר ייצוא עולמי, ואיך זה נראה בשטח כשפועלים מהלב וללא חשבונות כלכליים?

הסכם הכניעה שחתמה ארה"ב עם איראן והשפל המדיני במעמדה הבינלאומי של ישראל מעוררים בצדק דאגה עמוקה. אך מי שרוכב כעת על גלי האהדה העולמית כנראה שכח את לקח ההיסטוריה ואת המנגנון הייחודי של העם היהודי

התרגלנו לשמוע על בתים מתפרקים, שילדים גדלים מול מסכים, שהולכים עם סכינים בכיסים, שאנשים מעלים סטורי עם חיוך ביום ובוכים לבד בלילה. והכי מפחיד? שהפסקנו להזדעזע

לפי דו"ח המכון למדיניות העם היהודי, רוב הציבור בישראל רואה במחלוקות הפנימיות את האיום המרכזי על המדינה. האם יש דרך להפיג את האיום הזה?

הרחק מהכותרות התקשורתיות והפוליטיות סביב עולם התורה, המציאות בשטח מוכיחה שאנחנו חיים בעידן ייחודי בהיסטוריה היהודית. יהודה אייזיקוביץ עם טור אישי נרגש

לא בכל יום יוצא לבהות במסך בתדהמה. בשבוע שעבר זה קרה, כאשר פרופסור יובל נח הררי התראיין לפודקאסט באחת הבמות התקשורתיות הנחשבות בעולם, וגרם לצופים לשמוט את הלסת

לפעמים את זו שתיעזרי, ולפעמים את זו שתתמכי באחרים. תני לקב"ה לנהל את העניינים, קבלי עזרה ושמרי את הכוח שלך. יום יבוא ואת תרעיפי אותו חזרה הלאה למי שיצטרך

דווקא בין כותלי האוניברסיטה, ובעקבות המבט החילוני המרחם, יצאתי לחפש תשובות, ומצאתי את המודל הפסיכולוגי לזוגיות שמסביר את הקשר הייחודי שלנו עם הקב"ה

הקלות הבלתי נסבלת, שבה פוליטיקאים ואנשי ציבור בישראל מרשים לעצמם להשתמש בשנאת חרדים ככלי לגיטימי לחלוטין בשיח הציבורי, היא תופעה מקוממת ותמוהה. כשזה מגיע לחרדים, כל הקווים האדומים נמחקים – פתאום מותר להאשים מעל מיליון איש בצרות של המדינה, להפוך אותם לאויבי הציבור, וגם לקבל על כך מחיאות כפיים באולפנים. מה ההסבר לתופעה הזאת?

המאבק ששקמה ברסלר ושותפיה למחנה משרטטים משקף את השבר שיעמוד למבחן בבחירות הבאות: האם ישראל היא מדינה יהודית, או שהיא בדרך להפוך ל"מדינת כל אזרחיה"

הגיעה הזמן שהקהילות שלנו בכל רחבי הארץ יבינו: הרווקים והרווקות, כמו גם מחפשי הזוגיות, הם לא "שברי לוחות" שצריך לתקן – הם הלוחות עצמם

הסרטון הוויראלי, בו נראה מפגין עזתי מקלל את יזם ההייטק אייל ולדמן שהגיע לבינאלה בוונציה כדי לדבר שלום וללחוץ יד, מלמד על שנאה אידיאולוגית שלא מתרשמת מקווי גבול מוסכמים, מתלושי משכורת או מצעדים הומניטריים

ההשתלחות המתנשאת והמקוממת של שדרן התאגיד בשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציפה מחדש את הכשלים המובנים שקיימים בגוף הציבורי ודורשים טיפול שורש. הגיע הזמן להחזיר את השידור לציבור

הדיונים בעתירות נגד השרים בן גביר ולוין הסירו את שאריות הנימוס: בג"ץ כבר לא מפרש את החוק - הוא מחליף אותו. המציאות המעוותת הזו לא תתוקן בנאומים או בטורים, זועמים ככל שיהיו. על הציבור להבהיר שזכות הבחירה שלנו היא לא מטבע עובר לסוחר