חינוך ילדים

מה לעשות כשהילד בן השלוש מקנא בתינוקת בחדשה? הרב שי עטרי עם עצה חשובה בחינוך הילדים. צפו

"תסתכל על בנך כאילו הוא אורח. אילו היה אורח היית מעיר לו?", שאל הרב אוירבך את האב שהרבה להעיר לבנו. לאחר מכן הוציא דף ועט ורשם לו את 2 המילים הללו

לעשות במקומם, זה בכוח, לא מרצוני הטוב, נובע מקושי רגשי כלשהו, פוגע בהם, לא מגדל אותם, רק משתיק אצלי כמה מצפונים

"אתן שולחות את בניכן לבית המדרש, ופיכן לא פוסק מלהתפלל שישמור השם הטוב על בחור החמד הזה שילך בדרך הטובה, שיהיו לו חברים טובים, שימשיך לעסוק בתורה גם רחוק מהסינר של אמא. התפילות, המסירות הזו, והלב שלא מפסיק להרגיש ולחשוב ולייחל. כל זה ילווה את הבנים שיגדלו ויאירו את העולם כולו"

הבית הוא של כולם, ולכן כולם גם אחראיים על המטלות השוטפות בו. נכון שאמא עוזרת לבני הבית בהמון משימות: מנקה, מבשלת, מכבסת וכו', אבל גם הילדים חייבים וצריכים לקחת חלק בבית שבו הם גרים

למה אנחנו עושות את זה? נו, כי לא נעים להגיד לה שזה לא טוב... היא טרחה, שלא תיפגע. וגם – אמרו לנו שחשוב ליצור לילד חווית הצלחה. אז בואי נייצר אותה באופן אמיתי

"והפעם עשיתי משהו שונה, שונה מבדרך כלל, משהו שאני לא רגילה לעשות", כך היא מספרת לי, "עשיתי את מה שאמרת לי לעשות – ואני בהלם, זה פשוט עבד!"

מה יקרה אם המפתח לארון הממתקים יהיה בידו של הילד? הרב יעקב אטיאס עם מסר קצר לחיים

הוא אף פעם לא שמע שלהגיד לאמא "אני יותר חזק ממך" זה לא ראוי ועליו להפסיק עם זה. במקום זה הוא שמע למה זה לא נכון... פלא שהוא המשיך?

כאשר ילד יודע שלמעשים שלו יש מחיר, והוא יצטרך לשלם אותו, נשאר לו רק לבחור

אז מה עושים? לפי איזה בית הולכים? איך תדעי שבבית שלך את פועלת נכון, וזה הכיוון?

חשוב שניזום אנחנו את השיחות האלו, נשאל שאלות מכוונות וניצור מרחב מאפשר בבית או מחוצה לו, שבו אנו מקדישים זמן לשיחת התעניינות שאיננה נמדדת בזמן או במקום, אלא באיכות הקשב והקשר

עשרות בובות, 50 מכוניות ולפחות 20 משחקי קופסה – זה לא תיאור של גן הילדים השכונתי, אלא של חדר ילדים טיפוסי בבית ישראלי. האם הילדים שלנו באמת צריכים כל כך הרבה צעצועים? האם זה תורם להתפתחות שלהם, או עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה? וכמה צעצועים הם באמת צריכים? משחק החיים