אל תפחדו להיות שם בשביל התלמידים – זה המפתח להצלחה אמיתית בחינוך

"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם".

בפרשת השבוע, פרשת יתרו, המכונה פרשת "מתן תורה", אנו פוגשים את דמותו המופלאה של איש האלוקים, המחנך הדגול, שבו נטועה חכמה תבונה וענווה. משה רבנו ע"ה מתבקש על ידי האלוקים לדבר אל העם ולהכין אותם לקבלת התורה, וכך מתארת התורה את דרכו של משה: "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם". אף על פי שלמשה מעמד גדול מאוד, וכמנהיג הדור יש לו הכוח ושרביט המלוכה – בחוכמתו המופלאה ובמידת הענווה שלו הוא בוחר לו דרך מדהימה וייחודית כיצד להעביר לעם את חוקי האלוקים. משה מנמיך את מעמדו, ומשתמש בכלי חינוכי פרקטי וחשוב ביותר: הוא יורד אל העם, כלומר מזדהה עם מצבם, ונותן להם הרגשה ש'אני חלק מכם, ולא באתי להתנשא עליכם בתוקף תפקידי כמנהיג הדור'. רק כך הוא מצליח להעביר להם את חוקי האלוקים בדרך מיוחדת, וזאת על מנת שיקבלו ויקיימו את מצוות ה' יתברך.

מחנך, מנהל, רוצים להצליח בחינוך? רדו לעם. הזדהו עם מצבם של התלמידים בכל מה שעובר עליהם, היכנסו לתוך תוכם ודברו איתם בגובה העיניים. אל תפחדו מהמעמד שלכם כבעלי תפקיד. אדרבה ואדרבה, בדרך הזו מעמדכם רק יעלה ויתחזק בעיני התלמידים. כך תזכו לכבוד ולהערכה אמיתית מצד התלמידים, ולא רק כי הם מפחדים כשאתם עוברים בפרוזדור. לרדת לעם זו לא הנמכה במעמד ובתפקיד, זו דרך עלייה והצלחה בחינוך של אמת.

אחת הבעיות הקשות בחינוך היא ניצול המעמד והתפקיד בתהליכי חינוך מול תלמידים, שלא לדבר על אינטרסים אישיים, שידוע לכולנו עד כמה הם הורסים ויוצרים חסמים לא רצויים. אין בכוונתי לומר שתהיו חברים מהשורה הראשונה של התלמידים ומעמדכם יאבד כל טעם טוב. כל כוונתי היא לפתוח לכם צוהר וזרקור שיעצימו את מעמדכם החיובי בעיני התלמידים, ותראו הצלחה בכל עמלכם. נסו לשאול את עצמכם: כמה תלמידים בכיתה שלי אוהבים אותי, מעריכים אותי כאישיות מחנכת, ולא כמעביר פדגוגיה? לצערי, מתוך סקרים שנעשו, התשובות לשאלה זו כואבות. מעט תלמידים יגידו שהם אהבו את המחנך או המנהל שלהם, וזה אומר משהו. אסור לנו להתעלם מזה.

מחנך, מנהל דגול, הוא אדם שיודע לשים את כובע התפקיד והמעמד שלו על הראש כך שכולם רואים מי הוא, אבל... הוא יודע להוציא בצורה חיובית את מה שמתחת לכובע – אדם עם לב רחב, לב מבין ומעריך, שרוצה בהצלחה של כלל התלמידים, והכי הכי את התלמיד הנושר והמאתגר, שעוד רגע נופל למטה. דרך אגב, לשם כך בחרו בך להיות מחנך או מנהל – לגרום הצלחה לתלמידים המאתגרים. כי המצטיינים והמחוננים מסתדרים גם בלעדיך, ואם כך אתה עושה, אז אתה באמת מחנך או מנהל לתפארת.

אז הופכים ממורה / מנהל פדגוגי עם תלוש משכורת למחנך לתפארת. איך עושים זאת?

כדי לשנות את המצב הזה, חשוב לפתח קשר אנושי אמיתי עם התלמידים. לא להסתפק בלימוד חומר בלבד, אלא להקשיב, להבין וללוות אותם במסע ההתבגרות שלהם. התלמידים זקוקים למישהו שמקשיב, שמבין את הקשיים, החלומות והפחדים שלהם. מחנך ומנהל שמפגינים אמפתיה וכנות יוצרים אמון, והאמון הוא הבסיס לכל תהליך חינוכי מוצלח.

מעבר לכך, חשוב לזכור שכל תלמיד הוא עולם ומלואו – עם צרכים, חלומות ואתגרים שונים. לא ניתן לנהל בכפיפה אחת את כולם, ולכן גישה אישית, המותאמת לכל תלמיד, היא המפתח להצלחה. אל תפחדו להשקיע זמן ומאמץ בזיהוי החוזקות והקשיים של כל תלמיד ותלמידה. השקעה כזו מתורגמת לא רק להישגים לימודיים טובים יותר, אלא גם לתחושת שייכות, ביטחון עצמי ומוטיבציה. בנוסף, יש להקפיד על שקיפות וכנות בתקשורת עם התלמידים. כאשר תלמידים מרגישים שהם מקבלים מידע אמיתי ולא מסונן, שהם יכולים לבטא את דעתם ולהשפיע – הם משתפים פעולה יותר, ומפתחים תחושת אחריות. כך המעמד של המחנך או המנהל עולה לא רק בגלל התפקיד הרשמי, אלא בגלל ההשפעה החיובית והמשמעותית שהוא מאפשר לתלמידים לחוות.

סוד ההצלחה, ואל תוותרו על זה – שיחות אישיות קבועות. הקדישו זמן לשיחות אישיות עם תלמידים לפחות פעם בחודש. שאלו על מצבם, מה מפריע להם ומה הם רוצים להשיג. זה מראה שאכפת לכם מעבר ללימודים בלבד. היו נוכחים באירועים חברתיים, בטיולים, במשחקי ספורט או בפעילויות חוץ-כיתתיות. זה מאפשר לכם לראות את התלמידים בסביבה פורמלית פחות, וליצור קשרים אמיתיים. וכשאתם מדברים עם תלמידים, שמרו על קשר עין. הימנעו מהתנשאות, ונסו לא לעמוד בשולי הכיתה, אלא להתיישב איתם בגובה העיניים. כשמישהו מדבר, תנו לו להרגיש שהוא נשמע. אפשרו לו לסיים משפט, שאלו שאלות להבהרה והימנעו מהפסקות מיותרות. עודדו תלמידים להביע דעה גם על הדרך. שימו לב להצלחות קטנות של תלמידים, ואל תחששו להחמיא בפומבי. הכרה כזו מחזקת את הקשר ויוצרת מוטיבציה.

שקיפות בהחלטות – הסבירו לתלמידים את הסיבות להחלטות שאתם מקבלים, גם כאשר הן קשות, והזמינו אותם להציע פתרונות. פגישות קבוצתיות עם תפקידים ברורים – ארגנו דיונים שבהם התלמידים יכולים לשמוע אחד את השני ולבטא את דעתם, תוך שאתם מפקחים ומכוונים את השיחה.

אל תהססו לשאול אותם על תחביבים, מוזיקה, משחקים ועל שעות הפנאי שלהם. זה חשוב להם שמדברים איתם על כך, וכשאתם עושים זאת, הראו התעניינות כנה, ולא מהשפה ולחוץ.

יישום הצעדים הללו יקרב אתכם לתלמידים ויבנה מערכת יחסים המבוססת על כבוד, אמון והדדיות, מה שיתרום להצלחה החינוכית ולהנאה מהתפקיד. "ירידה לעם" היא לא נפילה והנמכת מעמד, אלא ההיפך בדיוק – היא שיטה ייחודית בחינוך, ולא רק גישה מקצועית, אלא ערך יסוד שמקרב את המחנך לתלמידיו ומחזק את המערכת כולה. רק דרך הקשר האמיתי, ההקשבה והכבוד ההדדי נוכל לייצר שינוי חיובי אמיתי שיישאר לאורך זמן.

אז אל תפחדו להיות שם בשביל התלמידים – זה המפתח להצלחה אמיתית בחינוך.

הרב ישראל אזולאי הוא קצין ביקור סדיר ויועץ חינוכי במחלקת יהלו"ם של הידברות.