באילו ערכים היינו רוצים שהילדים שלנו יגדלו, ולמה זה לא קורה?

"וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

פרשת השבוע, פרשת תצווה, מדברת בעניין בגדי הכהונה ועבודת הכהנים. אחד מבגדי הכהונה הוא האפוד, אחד משמונת הבגדים של הכוהן הגדול. האפוד מיועד להחזיק את אבני השוהם ואת אבני החושן. לאפוד חיברו מאחור את שתי הכתפות, שהן שתי רצועות שעולות על גבו של הכהן ומגיעות עד הכתף. בקצה כתפות האפוד על הכתף נקבעו שתי אבני שוהם – הן אבני האפוד. על אבנים אלו נחרטו אותיות שמות שבטי בני ישראל. לאחר מכן שובצו האבנים לתוך משבצות הזהב שעל הכתף.

מתקציר זה נוכל להבין כי אבני היסוד של כל אבני החושן, עליהן נמצאים שמות בני ישראל, הן שתי אבני השוהם. חז"ל אמרו ששתי אבנים אלו הן רמז לשני לוחות האבן שעליהם חקוקות עשרת הדברות, והן אבני היסוד שבהן צריך לפתח את שמות בני ישראל. ידוע כי שמות בני ישראל אינם שמות עצם סתם, אלא כל שם משמותינו מתייחס לגוף ולנשמה של האדם, וכל מהלך חייו תלוי בשמו הפרטי. יוצא איפוא שכל התפתחות האדם תלויה ועומדת ביסודות שנמצאים בלוחות הברית, שהם מורי דרך לאורחות חיים עם ערכים של אמת,ערכים שבונים בניין מושלם כדמות וחיקוי לצלם האלוקי שבנו. אין שום בית ספר אחר שמלמד ערכים ומידות טובות, מלבד ערכי היהדות, שנביעתם באבני היסוד, באותם שתי לוחות שהוריד לנו משה רבנו מאת האלוקים.

אחת השאלות החשובות, שכל הורה ומחנך צריך לשאול את עצמו, היא השאלה הזו: איזה חינוך אנו רוצים להעניק לילדים? חשוב לדייק בהבנת השאלה. הקניית ידע, מתמטיקה, אנגלית ועוד – אינה חינוך, אלא פדגוגיה. השאלה צריכה להתמקד באילו ערכים היינו רוצים שהילדים שלנו יגדלו. הייטק או עריכת דין אינם חינוך לבניית אדם בעל ערכים, אלא מקצוע בלבד, ואפילו לא מקור לפרנסה, כי פרנסה רק משמיים! כל מקצוע שאנו רוכשים הינו בגדר השתדלות, ודרך להגיע לפרנסה שכבר מוכנה לנו ביד הבורא יתברך.

התשובה לשאלה הזו נמצאת בוודאי כבר אצל כל אחד ואחת מאיתנו. כולנו היינו רוצים לראות את ילדינו גדלים עם ערכים של כבוד לזולת, מידות תרומיות ונועם הליכות. ילד שגדל ותורם לחברה הישראלית, וחיזוק האומה הישראלית עם הזהות היהודית, ולא חיקוי של עמים שונים.

אז למה זה לא קורה?

בואו נדבר מבלי להסתיר את מה שעינינו רואות בכל יום. לצערנו כולנו נוכחים לראות יום יום שחלק גדול מכל גווני ה"אליטות", שחונכו למקצועות ולתפקידים מהשורה הראשונה, נראים לא פעם חסרי ערכים ואי כבוד לזולת. שפה זולה ולא מכבדת, בלשון המעטה, התרסה ושנאה, וזה לא הכל... בני הנוער נמצאים בתקופה מטורללת. האלימות רק עולה, והשוטטות ברחובות היא כבר לא בזולה קטנה בשכונה. הורים מדווחים על איבוד סמכות הורית, אין כבוד למורים, מחנכים כבר נואשים וצועקים הצילו. מה עוד אפשר לעשות?

זה לא קורה, כי לא באמת מחנכים לערכים! ואם כבר מנסים, עושים זאת ללא אבני היסוד שבלוחות האבן. כל עוד לא ניצמד לחינוך הערכי, עם זהות וגאווה יהודית – לא נוכל לראות חברה ישראלית אחרת. מי מלמד את האדם לא לכעוס, או כיצד מטפלים בכעס? מי מלמד לא לרכל ולדבר לשון הרע אחד על השני? מי מלמד סבלנות, סובלנות וכבוד האדם? אל תחפשו את התשובה במגרש אחר. הכל בידינו ושלנו!

יש לנו אבני יסוד שבהן נחקקו המילים "ואהבת לרעת כמוך", שבהן נחקקו המילים "כבד את אביך ואת אמך", "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך". אלו לא סתם פסוקים ומימרות חז"ל, אלו אבני דרך לאורחות חיים מאושרים ולחברה מתוקנת. אם אנו רוצים לשנות את המציאות, עלינו להתחיל מהבסיס – מהבית ומהמסגרת החינוכית הקרובה. החינוך לערכים אמיתיים ועמוקים לא יכול להתבסס רק על מילים, אלא על דוגמה אישית שגדלה בערכים על פי המסורת היהודית, "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". חינוך מתמשך, שמחזק את הזהות ומחדד את המשמעות של כל ערך. כשילדים יראו את ההורים, המורים והמנהיגים מפגינים כבוד, יושר, סבלנות ואחריות - הם ילמדו לחקות זאת ולהפנים את הערכים הללו כחלק מהווייתם.

כמו כן, יש צורך לשלב את ההיסטוריה, התרבות והמסורת היהודית בצורה חיה ומשמעותית, שתאפשר לילדים להבין את שורשיהם ואת החשיבות של להיות חלק מהעם היהודי. חינוך לערכים ללא זהות יהודית מחייבת הוא חינוך ריק, שאין בו הכוח לשנות ולהשפיע לטובה. ערכים טובים על פי דרכי התורה מהווים את הבסיס המוסרי והחברתי שעליו נבנתה האומה הישראלית, ומשמשים מדריך חי לכולנו. התורה אינה רק ספר חוקים, אלא מערכת חכמה של ערכים ועקרונות שמטרתם לעצב את האדם ואת החברה בצורה הטובה והצודקת ביותר.

ראשית, ערך הכבוד הוא אחד מהעקרונות המרכזיים בתורה. מצוות כיבוד אב ואם מבליטה את חשיבות ההוקרה והכבוד להורים ולזקנים, כיסוד ליחסים בין אישיים תקינים ולחברה מתוקנת. הכבוד לאדם, לכל אדם, נובע מהאמונה כי כל אדם נברא בצלם אלוקים, ולכן ראוי להתייחס אליו בכבוד ובאהבה. ערך נוסף הוא החמלה והרחמים, המופיעים רבות בתורה. ה' מצווה אותנו להראות רחמים גם כלפי זולתנו, כולל הגר, היתום והאלמנה – אלה החלשים בחברה. התורה מורה לנו לעזור לנזקקים, להיות נדיבים ולפעול צדק חברתי. ערך זה מתבטא, למשל, בעשיית צדקה (מתן כספים לעניים), ובפעולות של תיקון עולם.

גם ערך האמת והיושר הוא מרכזי בתורה. "לא תגנוב", "לא תענה ברעך עד שקר", "מדבר שקר תרחק" – מצוות אלו מדגישות את הצורך באמינות וביושר במערכת היחסים בין אנשים, הן ברמה הפרטית והן ברמה הציבורית. יושר הוא אבן הפינה לאמון ולשלום בחברה. הסבלנות והשליטה העצמית, כמו גם ההימנעות מכעס ומשנאה, הם ערכים חשובים מאוד בתורה. המושג "עין תחת עין" לא מתפרש כפשוטו, אלא כמסורת של צדק ואיזון, והדרך היא להגיע לפתרון עם מידת רחמים וסובלנות. התורה מלמדת אותנו להשתדל לנהל את רגשותינו ולחפש דרכי שלום.

הערך של אהבת האדם והשלום הוא בעל חשיבות עליונה: "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה, המדגיש כי האהבה לזולת היא בסיס לקיום חברה מתוקנת. התורה קוראת לנו לגלות סבלנות, סובלנות והכלה כלפי האחר, למרות השוני. לבסוף, ערך ההשפעה והאחריות האישית – כל אחד מאיתנו נושא באחריות אישית למעשיו, ומוטל עליו לתקן את דרכיו ולשאוף להיות אדם טוב יותר בכל יום ויום. התורה מורה לנו לקחת חלק פעיל בבניית חברה מוסרית וצודקת. דרכי התורה נותנות לנו מפה ערכית עשירה ומעמיקה, המבוססת על כבוד, אהבה, צדק, יושר וחמלה. ערכים אלו אינם רק תיאוריה, אלא דרך חיים, שבאמצעותה נוכל לבנות לא רק אדם שלם, אלא גם חברה בריאה ושלמה. החינוך לערכים אלו הוא המפתח לעתיד מבטיח עבור ילדינו ועם ישראל כולו.

לבסוף, עלינו לזכור שהחינוך לערכים הוא תהליך ארוך טווח, שדורש סבלנות, התמדה והשקעה. אין קיצורי דרך ואין פתרונות קסם. אך אם נפעל יחד ונשים לנגד עינינו את אבני היסוד שקיבלנו במתנה מאת האלוקים, שכל כך אוהב אותנו ומצפה מאיתנו להיות אנשים טובים עם מידות תרומיות, רק כך נוכל להעביר את המורשת הערכית מדור לדור, נוכל לבנות חברה בריאה, אחראית ומאוחדת, המושתתת על יסודות איתנים של כבוד ואהבה לזולת. זהו המפתח לעתיד טוב יותר בשביל ילדינו, ובשביל כולנו.

ואחתום בציטוט שבו פתחנו: "וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".בואו ניקח את אבני היסוד לערכים וחיים מאושרים עם כבוד של האומה הישראלית בתפארתה, ובאלו הערכים נֵפַתֵח את ילדי ישראל.

הרב ישראל אזולאי הוא קצין ביקור סדיר ויועץ חינוכי במחלקת יהלו"ם של הידברות.