הלילה הגורלי של שאול ובעלת האוב: ביאור פרק כ"ח בספר שמואל א'

תקציר הפרק

שני הפסוקים הראשונים של הפרק הם המשך של הפרק הקודם. אכיש מציע לדוד להילחם איתו נגד ישראל. הסיפור נחתך כאן ויוצר אצלנו מתח גדול: האם באמת דוד יילחם נגד עם ישראל? מכאן עובר פרק זה לספר על שאול ובעלת האוב:

פתיחה - מצב המלחמה: פסוקים אלו נותנים מידע על כמה אירועים, המוזכרים כאן כהקדמה חשובה להבנת הסיפור כולו: שמואל מת. שאול הסיר את האבות והידעונים מהארץ, והפלשתים נערכים למלחמה בגלבוע.

שאול מחפש מענה מה', אך פונה לבעלת אוב: שאול רואה את מחנה הפלשתים ומרגיש מאוים. הוא פונה אל ה', אך הוא לא עונה לו. שאול מרגיש שאין לו ברירה והוא הולך אל בעלת אוב שתעלה בפניו את שמואל. לצורך זה הוא מתחפש, מכיוון שהוא בעצמו אסר על שימוש באוב. כשמגיע שאול אל בעלת האוב, היא מפוחדת, שהרי היא חוששת שהמלך יפגע בה (על אף שהיא לא יודעת כמובן מי עומד מולה). שאול מבהיר שאין לה סיבה לדאוג.

בעלת האוב מעלה את שמואל. דברי שמואל לשאול: ברגע שבעלת האוב מעלה את שמואל היא מבינה ששאול עומד לפניה: "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה... לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל". שאול לא ממש מתייחס לשאלה שלה, ורוצה לדעת בבירור שמדובר בשמואל והוא מוודא זאת. רק לאחר מכן אנו שומעים את דברי שמואל מן האוב, שמוכיח את שאול בתוכחה נמרצת. שמואל כועס על שאול שהעלה אותו באוב, ומסביר לו שאם ה' לא עונה לו, זה רמז לכך שה' מעניש אותו. בסוף התוכחה שמואל מבשר לשאול את גורל המלחמה: "וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי גַּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן ה' בְּיַד פְּלִשְׁתִּים".

לאחר הנבואה - שאול שובר את הצום: שאול שומע את דברי שמואל ונופל ארצה, ומסתבר שגם לא היו בו כוחות כיוון שלא אכל: "כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה". בעלת האוב רואה את שאול ומשכנעת אותו לאכול. שאול מסרב בתחילה לאכול ורק לאחר הפצרה ממושכת הוא מתרצה ואוכל.

הפרק המלא

(א) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַצָּבָא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל דָּוִד יָדֹעַ תֵּדַע כִּי אִתִּי תֵּצֵא בַמַּחֲנֶה אַתָּה וַאֲנָשֶׁיךָ.

(ב) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ לָכֵן אַתָּה תֵדַע אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ, וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל דָּוִד לָכֵן שֹׁמֵר לְרֹאשִׁי אֲשִׂימְךָ כׇּל הַיָּמִים.

(ג) וּשְׁמוּאֵל מֵת וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כׇּל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ, וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ.

(ד) וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם, וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כׇּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ.

(ה) וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד.

(ו) וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּיהֹוָה וְלֹא עָנָהוּ ה' , גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם.

(ז) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ, וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר.

(ח) וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לָיְלָה, וַיֹּאמֶר קסומי קׇסֳמִינָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךְ.

(ט) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ, וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי.

(י) וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה' לֵאמֹר, חַי ה' אִם יִקְּרֵךְ עָוֺן בַּדָּבָר הַזֶּה.

(יא) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָּךְ, וַיֹּאמֶר אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי.

(יב) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל.

(יג) וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּירְאִי כִּי מָה רָאִית, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ.

(יד) וַיֹּאמֶר לָהּ מַה תׇּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל, וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.

(טו) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹוקים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד הַנְּבִיאִים גַּם בַּחֲלֹמוֹת וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה.

(טז) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי, וַה' סָר מֵעָלֶיךָ וַיְהִי עָרֶךָ.

(יז) וַיַּעַשׂ ה' לוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיָדִי, וַיִּקְרַע ה' אֶת הַמַּמְלָכָה מִיָּדֶךָ וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִד.

(יח) כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק, עַל כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה.

(יט) וְיִתֵּן ה' גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי, גַּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן ה' בְּיַד פְּלִשְׁתִּים.

(כ) וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל, גַּם כֹּחַ לֹא הָיָה בוֹ כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלָּיְלָה.

(כא) וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל וַתֵּרֶא כִּי נִבְהַל מְאֹד, וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי וָאֶשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי.

(כב) וְעַתָּה שְׁמַע נָא גַם אַתָּה בְּקוֹל שִׁפְחָתֶךָ וְאָשִׂמָה לְפָנֶיךָ פַּת לֶחֶם וֶאֱכוֹל, וִיהִי בְךָ כֹּחַ כִּי תֵלֵךְ בַּדָּרֶךְ.

(כג) וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל וַיִּפְרְצוּ בוֹ עֲבָדָיו וְגַם הָאִשָּׁה וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם, וַיָּקׇם מֵהָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב אֶל הַמִּטָּה.

(כד) וְלָאִשָּׁה עֵגֶל מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ, וַתִּקַּח קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת.

(כה) וַתַּגֵּשׁ לִפְנֵי שָׁאוּל וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיֹּאכֵלוּ, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ בַּלַּיְלָה הַהוּא.

ביאור מילים קשות בפרק

"וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ": מְאֹד שאול פחד והתחלחל מאוד מהעוצמה של הפלשתים.

"וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים": שאול התחפש על ידי שהוא לבש בגדים שונים מבגדי המלכות שהוא לבש בדרך כלל.

"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל": בעלת האוב ראתה את שמואל, וצעקה בקול רם.

"אִישׁ זָקֵן עֹלֶה": וְהוּא עֹטֶה מְעִיל העליתי אדם זקן שעטוף במעיל, והמעיל שהוא עטוף בו הוא לבוש המיוחד לאנשים מכובדים (וכך אני יודעת שמדובר באדם גדול).

"וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק": ולא הוצאת לפועל את כעסו של ה' על עמלק, לא השמדת את עמלק כפי שהיה ראוי לעשות בגלל כעסו של ה'.

פירושים מעניינים של פרשנים

רד"ק: בדברי הימים כתוב ששאול לא שאול בה' והכוונה היא שמכיוון שהוא דרש באוב והשווה את השאלה באוב לשאלה בה', הרי שזה נחשב כאילו הוא לא שאל בה' בכלל.

מלבי"ם: הכוונה היא ששאול לא דרש את ה' באמת בכל ליבו, ואם הוא היה עושה זאת, הוא היה מעביר את רוע הגזרה.

רש"י: "ראיתי שני אנשים עולים": שמואל ומשה. שמואל חשש שהוא מובל לבית דין של מעלה ולכן הוא העלה איתו את משה ואהרון.

רש"י: זו הפעם הראשונה ששמואל אומר לשאול מי ימלוך במקומו משום שעד עכשיו שמואל פחד שמא שאול יהרוג אותו אם הוא יאמר לו זאת.

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

"ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי את בעלת אוב: אמר ר' שמעון בן לוי: למה שאול דומה? למלך שנכנס במדינה ואמר כל התרנגולין שבמדינה זו שחטו, בלילה בקש לצאת לדרכו, אמר: אין כאן תרנגול שיקרא? אמרו לו: 'לא ציווית אתה לשוחטן?!' אף כאן שאול הסיר את האובות ואת הידעונים, וחזר ואמר: 'בקשו לי אישה בעלת אוב'".

"וילך הוא ושני אנשים עמו: מי היו? אבנר ועמשא. למדך תורה דרך ארץ שלא יצא אדם בלילה לבדו. וכן עשה אברהם אבינו ויקח את שני נעריו עמו".

"ותרא האשה את שמואל ותזעק למה רמיתני: מהיכן ידעה? אמרו רבותינו: לא כשם שעולה למלך עולה להדיוט. למלך פניו למעלה ורגליו למטה כדרך העולים, ולהדיוט רגליו למעלה ופניו למטה".

"שלשה דברים אמרו במעלה את האוב: המעלה אותו רואהו ואינו שומע את קולו. והשואלו שומע את קולו ואינו רואהו. העומדים שם אינם רואים אותו ואינם שומעים את קולו".

"איש זקן עולה והוא עוטה מעיל: ולהלן הוא אומר: ומעיל קטן תעשה לו אמו. תאנא: המעיל בו גדל, בו נקבר, בו עלה".

לפרקים קודמים

ה' מתגלה לשמואל לראשונה: ביאור פרק ג' בספר שמואל א'

שירת חנה המופלאה: ביאור פרק ב' בספר שמואל א'

תפילת חנה והולדתו הניסית של שמואל: ביאור פרק א' בספר שמואל א'

המלחמה שהסתיימה באסון: ביאור פרק ד' בספר שמואל א'

סיפור נפילת דגון והמסע המטלטל של ארון ה': ביאור פרק ה' בספר שמואל א'

הארון שב הביתה - והעם נענש על קלות ראשו מול הקדושה: ביאור פרק ו' בספר שמואל א'

מה גרם לעם שלם לבכות, לצום - ולנצח? ביאור פרק ז' בספר שמואל א'

ראשית המלוכה בישראל: ביאור פרק ח' בספר שמואל א'

מי היה מלך ישראל הראשון? ביאור פרק ט' בספר שמואל א'

מה התכונה המפתיעה של המלך הראשון? ביאור פרק י' בספר שמואל א'

ניצחון שאול על עמון: ביאור פרק י"א בספר שמואל א'

נאום הפרידה של שמואל: ביאור פרק י"ב בספר שמואל א'

הטעות שחתמה את גורל המלוכה: ביאור פרק י"ג בספר שמואל א'

יונתן יוצא למבצע חשאי ומציל את ישראל: ביאור פרק י"ד בספר שמואל א'

ממלכה שנקרעה: ביאור פרק ט"ו בספר שמואל א'

כך מתחילה מלכות - סיפור משיחתו של דוד: ביאור פרק ט"ז בספר שמואל א'

דוד מול גוליית - הקרב הגורלי: ביאור פרק י"ז בספר שמואל א'

המהפך ביחסי שאול ודוד: ביאור פרק י"ח בספר שמואל א'

כך ניצל דוד מ-3 סכנות מוות: ביאור מרתק של פרק י"ט בספר שמואל א'

דוד ויהונתן מול כעס המלך: ביאור מרתק של פרק כ' בשמואל א'

נרדף, רעב ומתחזה למשוגע: ביאור פרק כ"א בספר שמואל א'

הריגת כהני נוב: ביאור מרתק של פרק כ"ב בספר שמואל א'

דוד בקעילה ובמדבר זיף: ביאור מרתק של פרק כ"ג בספר שמואל א'

מפגש דרמטי במערת עין גדי: ביאור מרתק של פרק כ"ד בשמואל א'

סיפורם המרתק של דוד, נבל ואביגיל: ביאור פרק כ"ה בספר שמואל א'

צקלג במתנה: למה מלך גת נתן לדוד עיר שלמה? ביאור פרק כ"ז בספר שמואל א'