כל התכנים של יהוסף יעבץ

תקופתו של המהר''ל הייתה תור הזהב של הגטו, וחיי הקהילה של היהודים פרחו. בגטו פעלו בתי דפוס, שבהם הדפיסו את פירושי הראשונים

אין התנגדות עקרונית לעבודה, ואף לא לעבודה חקלאית, אלא שיש לדאוג לכך שלומדי התורה יוכלו להתמיד בלימודם, כפי שהיה תמיד בעם ישראל, ששבט לוי והנלווים אליהם היו פנויים למלאכת הקודש. היה ברור לכל שהקיום הרוחני של עם ישראל תלוי מעל לכל בלימוד התורה של אותם אלו שלומדים

בטקס מיוחד היו נשאבים מים ממעיין השילוח, ומנוסכים על גבי המזבח. ניסוך המים היה מתבצע שבע פעמים במהלך החג, והיה מלווה בשמחה גדולה, היא "שמחת בית השואבה", שעליה נאמר "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"

מונטיפיורי סייר בארץ יחד עם אשתו יהודית, ובחן איך ניתן לסייע ליישוב היהודי. בביקורו השני בארץ, בקיץ תקצ"ט 1839, נפגש מונטפיורי עם מוחמד עלי, מושל מצרים וא"י, וקיים עמו מגעים לחכירת קרקע למשך חמישים שנה, קרקע שעליה יוקמו 200 כפרים!

בשנת 1389, בעקבות ביטול מעמד החסות של היהודים, התנפלו הנוצרים על הרובע היהודי בעיצומו של חג הפסח, והחלו לשחוט ולטבוח ללא הבחנה. האירוע נקרא ''השחיטה הגדולה של פראג''

מדוע דווקא בסוכות מגיעים ה"אושפיזין", האבות, לבקר אצל בניהם? מדוע לא בחג הפסח? ליל הסדר?

עם גבור גלי העלייה בתקופת שלטונו של מוחמד עלי (1831-1840), גדלה הצפיפות ברובע היהודי בירושלים. אוכלוסיית כולל הפרושים הכפילה את עצמה במרוצת שלוש השנים הראשונות של המשטר החדש, ועל רקע זה התארגנו העולים לקניית חצרות באזור "באב אל-חוטא", שהיה מרוחק מהרובע היהודי מהלך שלושת רבעי שעה!

הרש'לה היה גם אמיץ, והעז לחמוד לצון גם עם הפריצים שבאזור, שהיו בזמנם שליטים כל יכולים, וכנראה מחמת החן והחביבות שלו, גם הללו מחלו על כבודם, ולא הענישו את היהודי המצחיק והשנון

אחרי חורבן הבית, כאשר הארץ נעזבה לאט לאט מיושביה, כנראה נהרס גם פלא הטבע הזה, ושוב לא ניתן לייצר זכוכית לבנה, אותו מחצב יחודי שידעו אבותינו לייצר בזמן שבית המקדש היה קיים

בזמן הגזרות הרעות שהמיט אספסיינוס קיסר על היהודים אחרי החורבן, גזרו חכמים, לאות צער ואבל, להפסיק את המנהג של עטרות שהיו שמים בראש החתנים. באלו עטרות מיוחדות מדובר?

עבור הגטו בחרו נציגי האפיפיור את המקום הכי גרוע ברומא, על גדות נהר הטיבר, מקום מועד להצפות ולשיטפונות, לח, בוצי ומוכה קדחת

היהודים בגטו התגוררו בצפיפות רבה. הקהילה גדלה כל זמן, והשטח היה מוגבל. היהודים גרו בדירות קטנות וצפופות, והרחובות היו צפופים והומי אדם

גם באומות אחרות יש "אבות מייסדים", אבל בדרך כלל מדובר באנשים שחיו במקביל. כאן מדובר בשלושה דורות: אברהם, יצחק ויעקב. מדוע אי אפשר לומר שאברהם אבינו הוא אבי האומה? מדוע גם שני דורות אחריו, ישנם עדיין "אבות"?

בשנת תקס"ט, 1809, יוצאת שיירה ראשונה של תלמידי הגר"א לארץ ישראל. שבעים נפש, בראשות ר' מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידיו של הגר"א. הם מיטלטלים שניים-עשר חודש בים באוניות מפרש רעועות, ומתיישבים לבסוף בצפת

בין הדפים, שנכתבו בשלל שפות, נמצא גם דף בעברית, על נייר סיני מן המאה השמינית, לפני כאלף ומאתיים שנים – מתקופת הגאונים. הדף מכיל טקסט של סליחות, והוא מנוקד בניקוד בבלי. זהו אפוא אחד מכתבי היד בעברית על נייר העתיקים ביותר

כל המדינות הנאורות והליברליות סירבו לקלוט יהודים, שנרדפו בגרמניה כאשר היטלר מדבר בגלוי על השמדתם. ולכן לאחר שבועות של סיבוב סביב יבשת אמריקה, חזרה האונייה בלית ברירה לאירופה. אפילו הסוכנות היהודית סירבה להכניס את היהודים מסנט לואיס למכסת רישיונות העלייה שלה

השייח' הבדואי דאהר אל עומאר משתלט על הארץ ורוצה לפתח אותה, אך הוא יודע כי לשם כך חייב הוא למגר את שבטי השודדים הבדואים השולטים בארץ ללא מיצרים. מי יהיו אלו שיהיו מוכנים להתמסר ליישוב הארץ במצב מסוכן זה? רק היהודים, הידועים באהבתם לארץ ישראל

במאה ה-16 מנתה כל אוכלוסיית הארץ כ-250,000 נפש, או קצת למעלה מזה. זהו מספר אנשים שאינו מספיק כדי ליישב ארץ. כשאין תושבים – הארץ בהכרח הופכת לשממה, הנהרות - לביצות, והחורבות - למלכודות שודדים וחיות טרף

היישוב בירושלים גדל עד כדי 300-400 משפחות, אך השלטונות רדפו את היישוב על ידי מיסוי כבד, ומנעו את התרחבותו. יהודי ירושלים, במסירות נפש, משחררים את תלמידי החכמים ממס, חוץ ממס הגולגולת, כדי למשוך תלמידי חכמים לירושלים. תקופה זו ידועה כתקופת הזוהר של צפת, שנהנתה אז ממצב ביטחוני טוב

בבית המקדש היתה לשכה מיוחדת, שנקראה לשכת המלח. מדוע צריכים מלח בבית המקדש? למלח היו עוד שימושים מעניינים, שלא כולם מוכרים לנו כיום