להכרית לנצח: למה חשוב כל כך להילחם בעמלק?

בין קריעת ים סוף לבין מתן תורה, באים שני גויים להידבק בישראל: האחד לשלילה, והשני לחיוב. "ויבא יתרו" – "ויבא עמלק". זה שמע – וזה שמע. כל אחד הסיק משמועתו על יציאת מצרים מסקנה הפכית. יתרו מצטרף לעם וכורת עמו ברית, ואילו עמלק נלחם עמו.

ישראל יוצא לקראתם: "צא הלחם בעמלק", "ויצא משה לקראת חֹתנו", ובסופו של דבר מניס את עמלק, וכן "משלח את יתרו אל ארצו".

במלחמת עמלק בונה משה מזבח לזכר הברית שכרת ה' עם ישראל להילחם בעמלק ולהשמידו, ובביאת יתרו מביא יתרו זבחים לאכלם יחד עם בני ישראל ולכרות ברית ידידות.

כך שברגע הראשון אחרי התגלות ה' במצרים וביציאת מצרים, מתכנסים שני ההפכים יחדיו לשולחנם של בני ישראל: גוי, כהן מדיין, שמתגייר ומצטרף לברית עם ה', ואף נותן למשה עצה איך ללמד את התורה, ומייתר פרשה בתורה; וגוי, שאף על פי שגם הוא מזרע אברהם, מכריז מלחמה לא רק על טריטוריה, אלא על ה' ועל משיחו, ובתורה נקבע שהוא העם הגרוע והמסוכן ביותר, ויש להכריז עליו מלחמה עד עולם.

התורה רומזת על הקשר בין האירועים: נגד עמלק נאמר: "בחר לנו אנשים" (י"ז', ט', להילחם בו), וגם בעקבות ביקור יתרו נאמר: "ויבחר משה... אנשי חיל" (י"ח, כ"ה).

מדוע צריכים לבחור אנשים? משה לא יכל לעשות את הדבר בעצמו. אצל עמלק נאמר: "וידי משה כבדים" (י"ז, י"ב), ואצל יתרו: "כי כבד ממך הדבר" (י"ח, י"ח). התורה משתמשת באותן לשונות. בעמלק: "אנכי נצב על ראש הגבעה" (י"ז, ט'), ואצל יתרו: "וכל העם נצב עליך" (י"ח, י"ד). בעמלק: "עד בא השמש" (י"ז, י"ב) ביתרו: "עד הערב" (י"ח, כ"ב).

מה התורה באה ללמד אותנו בהשוואה הזו? רואים אנו כי דווקא בפרשת המלחמה נכתב חוק בספר, בעצם ניתן חלק מן התורה, ואילו בפרשת המשפט נעשים מינויים של שרי אלפים ומאות, המקובלים במלחמה. במלחמת עמלק האציל משה כוחו דרך יהושע וחור, ובמשפט – דרך שרי האלפים והעשרות.

החידוש המרכזי של מתן תורה הוא שה' כורת ברית עם כל העם. גם בדורות הקודמים היו אנשים כמו חנוך, שם ועבר ועוד, שידעו את ה'. והדבר היה מובן, שמי שזכה למדרגה לדעת את ה', היה בברית עם ה'. מה שלא היה ברור, הוא שגם איש פשוט, ילדה קטנה, שפחה על הים, כולם יכולים לבוא בברית עם ה'.

משה ידע את ה' כבר כשה' התגלה אליו בסנה, ומאז השיג מדרגות גבוהות מאד. אבל לפני מתן תורה, ה' רצה ללמד אותו כיצד מנחילים את האחריות לברית על כל העם, ולא רק על דורו של משה, אלא גם על הדורות הבאים.

רעיונות אנושיים הם לפעמים מלהיבים מאד. מובילי המהפכה הצרפתית היו בטוחים שהם מובילים את העולם לשוויון; המהפכנים הסובייטים שיצרו את שלטון הקומוניזם, היו בטוחים גם הם שהאנושות תיכנס ל"גן העדן הקומוניסטי". הם לא לקחו בחשבון מראש את האפשרות שדברים יסתבכו, שתופעל כל כך הרבה אלימות ויצא כל כך הרבה רוע, בדרך אל הטוב המיוחל. כך גם החזון הפרוגרסיבי בזמננו מייחל לאיזה טוב דמיוני, ומתעלם מכל הרוע שנוצר בדרכו. "כשחוטבים עצים נופלים שבבים". זה פתגם קומוניסטי במקור, שחביב גם על "ליברלים" בזמננו.

התורה, שהיא התוכנית האלוקית לעולם, מכילה בתוכה גם את ההתמודדות עם כישלון, עם נסיגה, עם חטא, עם טעויות. וזאת דווקא משום שהיא אלוקית, והיא נצחית. לכן היא מכירה במציאות הרוע והחטא, ומספקת דרך להתמודד איתו. אבל איך דואגים שתמיד ידעו את רצון ה' ויקיימו את דברו? כאן משה צריך למנות שופטים שימשיכו אותו. זו היא עצת יתרו.

את הדבר הזה משה, כביכול, לא יכל לעשות מדעתו, כי הוא היה דבוק בתורה מפי הגבורה, ולא היה מוריד את עצמו ממדרגתו. שאדם אחר, שלא שמי מפי הקב"ה, יחליט אם אסור או מותר? אבל כך לימדה התורה, שכדי להיות לנצח בתוך עם ישראל, כדי שהתורה תהפוך לבשורה של כל האנושות, צריכים להקשיב גם לגר ולמבט שלו. יתרו גם הוא מזרע אברהם, גם הוא רוצה להיות חלק מהתורה, ובהמשך – שבטו, שבט הקיני, שכן בתוך בני ישראל. הוא רוצה את נצחיות התורה על ידי כך שתוכל להיות מונחלת על ידי ילודי אשה גם כשאינם בדרגת משה רבנו.

שרי העשרות הם הצבא של עם ישראל, הצבא שמנחיל את התורה. כולנו צבאות ה', לא רק משה שעושה את הנסים במטהו.

וכך בדיוק ענינה של מלחמת עמלק. כשהשכינה שרויה בעם, ישראל מנצחים. כשמשה רבנו מדריך אותם, הם בדרך הנכונה. אבל עם ישראל יצא לדרך ארוכה, הוא לא יכול לסמוך על כך שתמיד יהיה בתוכו נביא כמשה, או אפילו דומה לו. ולכן "ידי משה כבדים". הוא בוחר את יהושע ואת חור, הוא מסמיך אחרים להילחם, והוא מצווה את המלחמה בעמלק לנצח נצחים, גם בעוד מאות רבות של שנים, כי תמיד יישאר בעולם צד של רוע מוחלט, והוא הצד של עמלק. זה חלק מהבשורה של התורה, שיש חלק שצריכים להכרית. ומשה מעביר את זה על פי ה' לדורות הבאים על ידי מצוות מחיית עמלק.

החוק הראשון שנכתב בספר על ידי משה הוא מלחמת עמלק, עוד קודם מתן תורה. מול עמלק לא הקים משה צבא, לא מינה שרי עשרות, אלא כתב את התורה, שבה נאמר שמלחמה לה' בעמלק מדור דור. זה הנשק נגד עמלק, הידיעה על התוכנית של התורה, שהיא הטוב הנצחי, ולכן לנושאיה יש הזכות להשמיד את הרע הנצחי.