נפלאות הבריאה
מדהים: איך מערכת בקרת האיכות של הגוף משמידה תאים פגומים?
תכונה ייחודית של הגוף היא "בקרת איכות". השכפול של הדנ"א נעשה בתוך כל גוף אנושי. אדם יכול להיות חולה, להיות מותקף על ידי וירוס, והשכפול יכול להיפגם. מה עושה הגוף? האם הוא יושב בחיבוק ידיים מול הסיכון הזה?
- יהוסף יעבץ
- פורסם ה' שבט התשפ"ה

הגוף האנושי הוא המכונה המורכבת ביותר ביקום, לזה התרגלנו. הוא מכונה שמסוגלת לשכפל את עצמה. הגוף מקודד את כל התוכנית ליצירת אדם חדש בתוך מולקולת דנ"א קטנטנה, המכילה כמות חומר של אלפי כרכי טקסט. המולקולה הזו עטופה בשכבת רנ"א, ש"יודעת" לקרוא את ההוראות, ומייצרת את הגוף מתוך חומרים זמינים כמו ברזל, מגנזיום, חלבון וכדומה. האוכל של האם נהפך לאדם חדש. פלא בלתי נתפס.
תכונה ייחודית של הגוף היא "בקרת איכות". השכפול של הדנ"א נעשה בתוך כל גוף אנושי, אבל האדם מתמודד עם פגעי הטבע: יש אנשים חולים, במצבי דחק ולחץ, בתנאים קשים, ברעב, בחוסר של ויטמינים ומינרלים ועוד ועוד קשיים. לכן שכפול עשוי להתבלבל, למשל, אדם יכול להיות חולה, להיות מותקף על ידי וירוס, והשכפול יכול להיפגם. מה עושה הגוף? האם הוא יושב בחיבוק ידיים מול הסיכון הזה?
לא ולא. כשם שיש לגוף מערכת חיסון מופלאה, המזהה יצורים שעשויים לתקוף את הגוף ומכריזה עליהם מלחמה ביולוגית בתחכום בלתי נתפס, ישנה גם מערכת בקרת איכות. כשם שבכל מפעל הראוי לשמו ישנו מבקר איכות שעומד בסיום פס הייצור ובודק שאם המוצר נעשה כהלכה בכל שלביו, ואם לא - הוא ממחזר אותו, ולא מעביר אותו לאריזה – כך הגוף מעמיד בקרי איכות שבודקים את השכפול, מאמצים את ראייתם ואת מכשירי המדידה שלהם, ובסיום מכריזים "מוצר ראוי", הלאה לשכפול המשכי, או מכריזים "טעות בשכפול", ומשמידים את השכפול השגוי.
ד"ר ג'ונתן מקלאצ'י התראיין השבוע לפודקאסט של אנדרו מקדיארמיד, ובריאיון הוא מפרט את התגליות האחרונות בנוגע לבקרת האיכות המופלאה הזו. מקלאצ'י הוא ביולוג מולקולרי אבולוציוני. הוא יודע דבר או שניים על ביולוגיה ועל אבולוציה, אבל הוא בהחלט מודה שהדבר הזה לא יכול להתפתח מעצמו, זה בלתי אפשרי.
בעצם, מתאר מקלאצ'י, ישנם שלושה שלבים בבקרת האיכות. שלושה סוגי חלבונים מתייצבים בדרכם של התאים המשוכפלים, מרכיבים משקפיים ועוטים כפפות, ומבצעים בדיקה... החלבונים הם מסוגים המכונים: חיישנים, מתמרים ואפקטורים. כל אחד מבצע בדיקה אחרת לתאים המשוכפלים, ומפנה להשמדה תאים בעייתיים, שעשויים ליצור נזקים לגוף.
דרווין כתב כי אם תימצא בגוף מערכת שאינה יכולה להתפתח בסדרה של שינויים קלים, אזי התיאוריה שלו מופרכת. הוא לא ידע כמובן כלום על דנ"א, אבל זו המערכת שממנה חשש דרווין: אין שום דרך לפתח אותה בסדרה של שינויים קלים. דרווין דיבר על צוואר הזברה, שמתארך עד שהיא נהיית ג'ירפה. נניח שזה אפשרי תיאורטית (ידוע לנו כיום שזה לא אפשרי, שכן כדי להאריך את הצוואר יש צורך בשינויים מערכתיים במערכת הדם ועוד, נושא למאמר אחר), אבל מערכת בקרת איכות אינה יכולה להיווצר בסדרה של שינויים קלים. היא מערכת מתוכננת ומשוכללת הרבה יותר מהקוד הבינארי שמרכיב את תכנת וינדוס, למשל.
מקלאצ'י מסביר כי מערכת בקרת האיכות בנויה משני סוגים נפרדים של תאים. משתפים בה פעולה תאים אוקריוטים עם תאים פרוקריוטים. אלו שתי מערכות שונות, שעשויות מחומרים שונים ופועלות בצורות שונות, ועדיין, הן מותאמות לשיתוף פעולה, כמו צוות של פועלים שוועדה בין משרדית שיבצה אותם לעבוד יחד ולתאם כל פרט זה מול זה.
המאמר בכללו די "משעמם", כי הוא נכנס לנושאים טכניים, אבל הוא חשוב, משום שהוא פשוט מוכיח את הדברים. הוא מראה כי צוות בקרת איכות חלבונית חייב להיות מורכב מעשרה חלבונים. בלי זה הוא לא שווה כלום ולא עושה כלום. כלומר לא יתכן כי מתחילה היה חלבון אחד שעשה משהו, לאחר מכן הצטרף אליו נוסף וכו'. המערכת הזו שווה רק כאשר ישנם עשרה חלבונים המשתפים פעולה. בדיוק כמו תוכנה שבנויה מעשרה קודים ארוכים ומורכבים, שכל אחד בפני עצמו לא עושה כלום. זה לא יכול להיות במקרה, לא יכול להתפתח מעצמו, ומהווה מכת מוות לאבולוציה, מסיים מקלאצ'י.