טורים אישיים - כללי

מעל כל במה הוא השתלח, והפך את ההסתה לדבר שבשגרה. כעת הוא מסיים את הקדנציה, כמעט לפני שהחלה. האם בלי חרדים בממשלה, המצב שלנו הפך לארץ זבת חלב ודבש?

בפוסט מיוחד בעמוד הפייסבוק שלו, מסכם בניון את הפרשה האחרונה: "לא הייתי נאמן לכתבים שחיבבו אותי. אבל אני מאוד משתדל להיות נאמן לעצמי, ולזה שברא אותי. כשמשתדלים להיות נאמנים לתורה, לא צריך להוכיח שאינך גזען. אהבת אדם זה כל אדם, גם הגר אשר בקרבך"

סיפור בעל מוסר השכל לקראת שבת, וביצוע ווקאלי מיוחד להפטרת פרשת ויצא. הבלוג של עמיר בניון

צריך לזכור ולהכריז: כי ישר השם ולא עולתה בו, ובמהרה יקום דם עבדיו השפוך ונקם ישיב לצריו

בזמן שמקרי האלימות והרצח מצד פורעים ערביים משתוללים בקצב מדאיג, יש מי שנטפל אל עמיר בניון. אז מי כאן המסית האמיתי? חגית אמאייב בטור נוקב

"אני אוהב את הנשיא ריבלין אהבת אמת, ושמח שהוא האיש שנמצא בבית הנשיא בעת הזו", נמסר מטעמו של בניון, בשיאה של הסערה התקשורתית סביבו. הנוסח המלא לפניכם

כתב "יום ליום", מנחם מן, מתפלל קבוע במניין שבו המחבלים ימח"ש טבחו במתפללים, בטור מיוחד, כואב ומצמרר

עמיר בניון בטור אישי: אנחנו מתפללים בבית הכנסת שנהיה טובים יותר, ושנחנך טוב יותר את הילדים שלנו, בו בזמן שחיות אדם גידלו שאהידים, רוצחי אדם, שמדמיינים שאם הם רוצחים בדם קר - הם הופכים למלאכים גדולים

אפרת כהן פגשה שתי חסידות 'תולדות אהרון' ממאה שערים, ויצאה עם לא מעט תובנות, על עצמה ועל החברה. "הרגשתי כמה הנשים האלה שלמות עם המקום שלהן. כמה הן שמחות בו, כמה הן חיות אותו באמת, וקינאתי בהן מעומק הלב"

למה בחיים לא יתחילו עם בחורה צנועה ברחוב? אפרת כהן בטור נוקב על צניעות, הטרדות, זבובים ומה שביניהם

"המציאות ההיסטורית הוכיחה בבירור, שכל סטייה מאותם כללים הסתיימה בהתבוללות מהירה לאחר כמה דורות בלבד, וטמיעה מוחלטת בקרב העמים". טור דעה על חוק הגיור

הם מכריחים אותנו לשתף פעולה, אבל לא לוקחים בחשבון שלא תמיד זה מתאפשר. אל מול כל ההודעות יש לי עבודה, ילדים, משפחה, את עצמי בין היתר. אז למה הווטסאפ עומד לסכסך בינינו לבין הסביבה?

שיפי חריטן במכתב אכפתי ומרגש: לא אושיט אצבע ואסנן "אמרתי לך". גם לא אשפוט אותך. רק אומר לך, שאולי קיבלת הזדמנות לראות כעת תמונה יותר רחבה. אולי עכשיו יהיה לך טריגר לקום, לאסוף את עצמך ולחזור הביתה

מה קורה כשאחד מבני הזוג חלש יותר בתהליך התשובה? כיצד מתקרבים לבורא עולם תוך כדי שמירת שלום בית - שלמענו מוכן ה' למחוק את שמו? טור עם הרבה תובנות על זוגיות וקדושה

מול הפרסומות שמציגות חוצפה של ילדים כלפי הוריהם, איפה המבוגר האחראי שידפוק עם היד על השולחן? אנחנו כל הזמן מצקצקים בלשון, מתלוננים על הדור החוצפן, על ירידת הדורות, אבל היי, מה איתנו? איפה האחריות שלנו לקום ולרוצץ את ראש הנחש שמנסה להכניס לנו בדלת קדמית את הרעה החולה הזאת?

התרגשתי מאוד ב'סדר העבודה' בתפילה. זה רגע שלא הצלחתי לשלוט ברגשותיי, העיניים דמעו והדמעות זלגו

הפסקתי לנשום, קפאתי לכמה שניות, ואז במהירות טבלתי את כל הגוף. אני יוצא קפוא, אבל עם הרגשה שבאמת שווה את הקיפאון. נקיון וטוהר שעוזרים להתחיל הכל מחדש

השיר "יוסף", מתאר כעס וריחוק, ובעיקר חוסר היכרות בין יוסף ואחיו, מה שהוביל בסופו של דבר לטרגדיה. מה אפשר ללמוד מזה? עמיר בניון בטור אישי לקראת יום כיפור

יום אחרי ראש השנה, והבוקר כבר מתחיל לדמות לשגרה רגילה. אני הולכת ברחוב בחזור מהמכולת, איך הכל נראה רגיל כאן, "אבא", אני מלחששת לו כהרגלי, "איך הכל נראה כאילו כלום. שני לחם שני חלב קוטג' אחד וגבינה"

"הרצון שלי, היכולת להעז להיות מי שאני, לדעת מה אני מרגישה, להיות שמחה בצורה פשוטה, לשיר כמו שילד שר, לרקוד כמו שילד רוקד, ולשמוח ולצחוק ולכאוב ולבכות, כל הדברים האלה נחסמו. נעלמו. אנחנו בוכות היום כשכואב לנו? לא., באמת לא"

כשאתה בין אנשים מצליחים אתה נמדד בעושר וכבוד, ואין מקום לערכים כמו חברות ואמת. ברגע שהעושר והכבוד נלקחים ממך, אתה מגלה פתאום כמה זה חסר לך, ואולי גם מעולם לא היה לך. טור אישי

הכותרות מתפארות "המהפכה כבר כאן: נשים פוסקות הלכה". זהו מהלך מאצ'ואיסטי להפליא, רק חבל שזה נעשה על חשבון המוסד הרבני המפואר שיש לנו

כל כך הרבה עומס הצטבר לי על הכתפיים כאישה, אמא וסופרת. והכניסה הזאת, למרוץ הזה, לא מאפשרת להיות בשמחה. לא מאפשרת להרגיש את אלול באמת. ואז זכיתי להארה מתוקה מה', שהפכה הכל. "תהיי שלי". טור שני של חיה הרצברג

מה שמתחיל בזלזול מוסרי בצנעת הפרט, יכול בשם אותה השקפת עולם אתאיסטית להביא גם לחורבן המצפון והמוסר. מאמר מעורר מחשבה

בפייסבוק, כמעט כמו ברחוב, אדם בוחר לעצמו איפה הוא רוצה לשוטט. לאט לאט התחלתי להבין את הכוח רב העוצמה שטמון ברשת החברתית, ואת היכולת שלי לנצל אותה לקדושה

היא יהודייה-ישראלית, הוא ניגרי-גוי. והכותרת ב-ynet משוויצה: "עזבתי את בעלי בשביל גבר ניגרי". להיכן הגענו? ממתי בגידה, מעשה שמעורר שאט נפש בעיני כל אדם מוסרי, הופכת לדבר שמדברים עליו מבלי להתבייש? ועוד לא דיברנו על ההתבוללות חסרת הבושה

יש שני כוחות שמושכים אותנו - בן תמותה ובן אדם. הראשון רוצה לאכול את החיים כאן ועכשיו, והשני מנסה להתחשב גם בתכלית ובמהות שלנו. ואני? אין לי מאום. עמיר בניון על הסינגל החדש, "אין לי מאום"

בתקופה הקרובה, תוכלו ליהנות מהגיגיה המיוחדים של חיה הרצברג, מי שעומדת מאחורי לא מעט רבי מכר. בצורה אישית ונשית, חיה תשתף בחוויות אישיות, בתובנות עמוקות ובתמונות מחיי היומיום שלה כאם, כאישה וכבת של הקב"ה. טור ראשון: "אלול שלי – ההתחלה"

לא האמנתי שיום יבוא ואני אכתוב טור משלי, באתר עם צביון יהודי. אז איך זה התחיל? בדיוק בתקופה שבה חייתי את חיי הזוהר, הרגשתי שמשהו חסר לי. אז הלכתי לחפש תשובות לשאלות

תכניות הריאליטי, ובראשן "האח הגדול" שסיימה עונה נוספת, ממשיכות לדרדר אותנו כמעט מכל בחינה. נועה חסון, צופה מכורה לשעבר, לא מבינה למה אף אחד לא עוצר את זה - לא הערוצים, לא המחוקק ואפילו לא הצופים בעצמם