אוריין יסכה-שבת

לא האמנתי שיש עוד אנשים כאלה בעולמנו

הרב דוויד שווארץ לימד אותי את השיעור אולי החשוב בחיי, עד שהסתלק בי׳ תמוז תשע״ג - רק חודשים ספורים לפני שבכורי נולד, ומאז נושא את שמו. הוא לימד אותי על לב טהור וזך, חף מיומרות העולם הזה. לימד אותי על אהבת-חינם. בזכותו חיי השתנו. לנצח

| ח' תמוז התשע"ו |
אא
הטור מוקדש לעילוי נשמת דוּוִיד בן שלמה יעקב שווארץ זצ"ל
וזה תמיד קורה לי כשחשוך. מרגישה את היקום מתאסף ועוטף עצמו בצער. מתכסה בעננה דקה-דקה אבל גסה ושחורה. יש לו חיוך לירח שלי, אבל הגומות שלו כבויות. מעניין אם יש כפתור לגשש בו ולהדליק. רק מידי פעם, כשנחוץ באמת. וזה תמיד קורה לי בתקופה הזו בשנה. דווקא בתמוז הכי מאיר אבל לי, זו תקופה בה אני יודעת שלא אוכל לקנות שום דבר עם הפה הזה שלי. פה שבקבוע מנצח את כולם, חוץ מאת עצמי. כי הוא איננו. כבר שלוש שנים שהוא התפזר מעולם העשייה ועזב אותי. לא השאיר פירורים בשביל שיובילו לדלת שלו. כלום. סתם עוד רביעי בשבוע. בהיתי בתקרה, גירדתי את הראש בזמן שיחה רגילה. אמרתי לו שאולי הצנתור הזה יגרום לו לאכול בריא ולהפסיק לצטט לי על איוב, ולחיות נכון. שחררתי "כל טוב" זניח, והספקתי עוד לשלוף איזה ״שמור על עצמך אתה שומע, אני רוצה שתבוא ללידה של בני, אה?!״. וזהו. זו היתה הפעם האחרונה שדיברנו. עברתי לרפרוף מרושל בהודעות נכנסות, נטילה וחתמתי יום נוסף. לא חושדת שלא ישוב שוב לעולם. ל ע ו ל ם.
 
החיים כמשל, רכבת הרים למשל..
קוראים לו דייויד שווארץ. זאת אומרת, ככה קראתי אותו במייל הראשון, והוא בשיא ענוותנותו, מעולם לא תיקן אותי. שנה וחצי ליתר דיוק – לא תיקן. בפועל, הוא דוּוִיד בן שלמה יעקב. החסיד סאטמר הכי ציוני שתקראו עליו. תלמיד מובהק של האדמור יואל ואוהב את ארץ ישראל היפה. תלמיד חכם עילוי עם חיים ברכבת הרים. ולפני הכל - יהודי צדיק. והוא לימד אותי על עצמי כנראה יותר ממה שייועד לי לזכות לדעת. והוא ההמתנה שלי בעולמו. הוא העניק לי במתנה - קפיצת הדרך, והלך.

שבועיים אחרי יומולדתו ה-65, באור ל-כ'ח טבת תשע״ב שעון מונרו, קריית יואל שבניו יורק, הוא ליקט את כל האותיות שהתעוזה שבו אפשרה לו, ולחץ על ״שלח״ עד למאגרי הדואר האלקטרוני שלי. רצה רק לחזק אותי על הדרך. לימים גיליתי שהוא הכניס 3 ספרי תורה בחייו, והאמין (מסיבה שעד היום לא ברורה לי) שאת הספר הרביעי - כמניין ארבע האימהות הקדושות, הוא מקדיש להקמת בית לספר תורה מהלך. לי. כן, ככה, ממש, בלי להתבלבל ובלי להסס, הוא כינה אותי. ה-ילדה-אשה מהרצליה, שבקושי יודעת משהו על העולם הזה, או על עצמה.

לא על עצמי באתי לדבר
נסים קורים בזמן היסח דעת, והוא לימד אותי את השיעור אולי החשוב בחיי, עד שהסתלק בי׳ תמוז תשע״ג (רק חודשים ספורים לפני שבכורי נולד ומאז נושא את שמו): הוא לימד אותי על לב טהור וזך, חף מיומרות העולם הזה. לימד אותי על אהבת-חינם. שיעור שלא יסתיים סלה, פשוט כי הוא נושם בי כמו משואה. כמו מדורה מתפרצת.
הוא ביקש ללמד אותי על התורה שהוא מכיר וחי. ביקש להקנות לי גלגלים רוחניים וגשמיים, אחרי התאונה שעברתי. שיתפתי אודותיה, בבלוג ב-mako, ומשעקב אחרי תשובתי דרכם החליט שזה התזמון שלו לבוא עם עלה של זית. הוא שלח לי כתבים ומדרשים וגמרות ומפרשים. והמוני המונים של שירים בקדושה. הוא שלח לי אמת על עצמי, שלא ידעתי שקיימת מעצם האמונה שלו בי. והוא הפך לחבר משפחה, שהפך כל אבן וחלקה טובה למתנת נצח בנפש שלי, פשוט כי הוא כזה. 

כמו לרדוף אחרי מלאך
דוּוִיד,
כל יום שלי, אני עדיין מחכה לצפצוף או חיווי או אות חיים ממך. יודעת שלא יבוא, אבל מבקשת סימן שסלחת. סימן שידעת שלא בך חשדתי ובטח שלא בהגינותך, אלא אם כי בהגינותי שלי. לא הייתי מוכנה לקבל שיש עוד אנשים כמוך בעולמנו, שכן אז זה יצריך אותי לכוון גבוה יותר במידותיי, והתחרות עד אליך אינה תחרות, כי היא בלתי ניתנת להשגה. כמו לרדוף אחרי מלאך – ככה מרגישים יתומים כשיש עוד כל כך הרבה שרוצים להגיד. אבל זה נגדע, ואין אצל מי להשאיר את המילים. כמו לך, שחסרת אֵם מילדות ל״ע. ככה בדיוק וממש כל יום אני רוצה לומר לך - ולא יוצא. הפה לא מאפשר כבר 3 שנים! השגרה כמו זוהמה ששוחים בה.. חול תובעני, מקבע. עוצר את החלל ומחניק. ואיפה אתה? לאן הלכת? ההיית או חלמתי חלום? כי כשכאב לי, כאבת יותר. וכשחשבתי שזה האושר, הפסקת הכל כדי להנציח. ומי ימלל גבורותיך בזאת ובבא לנצח?

דוּוִיד, זוכר לפני שנה, כשהורי ואני לקחנו את בנימין דוד אל הבית של תמי, הבכורה שלך במונרו? אני והיא צחקנו והעלנו זיכרונות. כל אחת איתך יחד, ולחוד. ובסוף, אחרי כל הדמעות, דווקא כשהסתובבתי ללכת, אתה היית שם. אני יודעת שהיית כי הרגשתי איך ניחמת אותי מלמעלה. מבטיח לי ומרגיע שעוד אנצח במסע הזה. ושתהיה שם, לצידי, כשאקים ואשלים את מפעל החיים שלך - את הבניין עדי עד שלי, לו ייחלת לי כל כך. אז עכשיו, 3 שנים אחרי, אני מקדישה לך ולעילוי נשמתך את המילים שלי, שבזמנו הביאו אותך אלינו, לחיינו, בתקווה שאעשה לך נחת ואעשה אותך גאה. עכשיו, כשאתה שם, שומר עלי ממרומים ומליץ יושר, אנא דאג לו! תדאג שמי שממשיך את דרכך יבקש את ד' באמת תמיד. זה שקרוי על שמך. תשמור עליו, על הבן שלי, ותשלח לי בעל שיהיה לו לאבא טוב. ותבקש עבורי מה שביקשת במכתב הראשון ששלחת לי - שאזכה לשקם אם ורעיה בישראל.
אמן.
לתגובות, הצעות, שירים ודברים שבקדושה לאוריין יסכה רייס: hashemonly@gmail.com  (לנשים בלבד)

רוצים להזמין את אוריין יסכה רייס לערב נשי מרגש בביתכן? (ללא תשלום). חייגו לטל' 073-2221290 או במייל  aviva@htv.co.il

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (75 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים