פיתוח האישיות

פחד קהל. חרדה חברתית. נא להכיר. סבלם של % 12– 13 מהאוכלוסייה. לא מעט. למה זה קורה, וכיצד מתמודדים?

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אינה חסומה בפני איש. העדר יכולת, עשיה או חשיבה אינם מונעים את ממוש האפשרויות, אלא הזהות שלנו

בניסוי המרשמלו המפורסם, התבקשו הילדים לחכות 15 דקות לפני שיאכלו את המרשמלו שהונח מולם. חלקם אכלו אותו מיד, חלקם חיכו קצת, וחלק קטן – עמד במשימה. כיצד נראו חייהם של אלה ושל אלה, 12 שנים לאחר מכן? בתוך עולם שאימץ ברבות השנים אידאולוגיה של מילוי תאוות ודחפים – איך נלמד לשלוט, ולא להישלט?

חוקרים מאוניברסיטת ייל היוקרתית בדקו ומצאו כי יש קשר ישיר בין עשיית חסד לשמחה ורגשות חיוביים. "מטרת המחקר הייתה להוכיח שיש דרך להיות מאושרים, ותתפלאו לשמוע שלא צריך לבזבז הון תועפות כדי להגיע אליה. מעשי חסד על בסיס יומיומי עם הזולת לא רק תשמח את המקבל, אלא אף תשחרר את המתחים שלכם ותעצים את האישיות שלכם", הסביר אחד החוקרים

הנה נקודה למחשבה: האם שמנו לב, שבכל פעם שהלכנו בעקבות מה שאנחנו מרגישים שהוא טוב – גם אם היו אלה קנאה, כעס, נקימה או תאווה – קצרנו סבל, חרטה, בושה וייסורי מצפון? ושבכל פעם שהלכנו בעקבות הטוב בעיני אלוקים – ולאו דווקא בעיני עצמנו – זכינו בשלווה, חוסן נפשי, יישוב דעת וכוח עמידה? גם אצל אדם חכם מאוד, השכל הפשוט יכול להשבות בידי הלב, כאשר אנחנו מעדיפים את מה שאפשר ורצוי בעינינו, על פני מה שנכון בעיניו

כדי לבטל את רצונותינו, תאוותינו ודמיונותינו – הנובעים מתוך ליבנו בשצף קצף, ומסבכים את חיינו – אנו חייבים ללמוד להפעיל את השכל. אבל איך אנחנו, שהתרגלנו לדחות את השכל מפני הלב, יכולים לעשות את זה? יש תקווה גדולה. חלק ב'

כבר לימדנו ר' חיים ויטאל שאם יעשה אדם חסד עם כל העולם, וידאג ליתומים ולחולים, לרעבים בסומליה, לפצועים באפגניסטן ולמוכי רעידת אדמה בנפאל – אך יתנהג בצרות עין ובחוסר אכפתיות בתוך ביתו – אין הוא בעל חסד! כל אדם נבחן, לפני הכל, בהתנהגות בביתו פנימה, מאחורי הדלת הסגורה. איך כוח ההרגל הופך אותנו ל"טייסים אוטומטיים" – ואיך נשתמש בו כדי לשנות מסלול?

היכן החיים המאושרים? אנחנו שואלים – ואין תשובה. רק בני העולם עונים לנו: החיים המאושרים - אינם! אבל האושר נמצא קרוב מאוד – אם רק נלמד, לאט לאט, לחזק את שכלנו על לבנו, ולהתרחק עד כמה שנוכל מקנאה, תאווה וכבוד. חלק א'

"שמע", הוא אמר, "מובן שאשתך חשובה לך, וקשה לשמוע ממנה האשמות. אך זכור, ערכך אינו נקבע לפי מבט האחר, אפילו אם זו אשתך. נכון, אתה רוצה שהיא תהיה מאושרת, ועושה את המיטב למענה, אך האחריות לאושרה – היא קודם כל עליה". הסבא של הרכבת, חלק שלישי ואחרון: הגעת ליעד

שוב החיוך הזה. אני נהנה מכל רגע בחברתו. "אני שמח שאתה שואל. אחזיר בשאלה: אתה נשוי כנראה לא מעט שנים, ו..." "חמש עשרה שנים", הבהרתי. "יפה. וכאן אני שואל, האם רגשות האשמה שאתה חש, עזרו לך עד היום, חמש עשרה שנה? האם הם היטיבו עם הזוגיות שלכם?" מאמר שני בסדרה

"העניין הוא," המשיך הסבא, "שלפעמים אנו כל כך מרוכזים במצוקה, ובאמונות שליליות על עצמנו, שמעולם לא בדקנו את אמיתותן. אנו הורסים לעצמנו את חיינו. אני סך הכל מנסה לאוורר את המחשבות שלך, לחשב מסלול מחדש, ולבדוק: האם האמונות השליליות האלו אמתיות?" מאמר ראשון בסדרה