פיתוח האישיות

כשאני בבית אני מרשה לעצמי להגיד מה שאני רוצה בלי לחשוב "מה יגידו". כשאני בבית אני ספונטנית יותר ומתביישת פחות. בבית אני לא מסתירה כשאני כועסת, ולא מסתירה כשאני מתעצבנת

אם הפרסום שניתן למתן הלוחות הראשונות היה בעוכריהם, מדוע אכן בחר הקדוש ברוך הוא לתת את הלוחות הללו בפרהסיה?

לערכים שלכם יש כוח עצום לדחוף אתכם, ולעזור לכם לנצח כמעט כל אתגר

אם תנסה לשנות את עוצמת הרוח, את אשתך, את האנשים שסביבך, אם תנסה לסלק את החרדות והקשיים שבדרך, הרבה פעמים תגלה שזה חזק ממך. מה אתה כן יכול לעשות?

נהדר שאדם שואף לניצול מקסימלי של זמנו, אך המצב גרוע כשהוא פוגע בעצמו בצורה קשה מדי על כך שהוא לא מנצל כראוי את זמנו

למה בעלי הפרעת אישיות לא יודעים שהם כאלה, ולמה האנשים מסביבם עלולים שלא להבין זאת גם כן?

הצמיחה של האדם מתחילה כשהוא מפנים שהרבה מההרגשות שלו בחיים הן רק הרגשות ולא עובדות קבועות

כאשר מופיעות מחשבות טורדניות, אנשים מוטרדים מכך, ומנסים לסלקן. אך מעולם לא ניסיתם לשאול את עצמכם האם זה עובד! הנה מה שיעזור לכם

אם משה רבינו אינו מתבייש לענות למלאכים, אנו ראויים לתורה. ואכן, התורה ראויה למשה רבינו ולעמו. על ביישנות

מי שנמצא מלמעלה הוא זה שקובע לי את הלך החיים והוא זה שקובע לי כמה מחיאות כפיים ילוו אותי יום יום ושעה שעה. צפו במסר השבועי מאת הרב אליהו רבי. צפו

הבשורה הטובה היא שהיכולות שלנו הן יותר ממה שנראה לנו. כשאדם נמצא במצב רוח מרומם הוא יכול להוציא מעצמו כוחות ויכולות שהוא לא האמין שיש בו

האם "אני" זה המקצוע שלי? "אני" זה איך שאני נראית? "אני" זה המשפחה שיש לי? "אני" זה ההישגים שהספקתי לעשות בחיים?

אדם שופט את העתיד, בטעות, על בסיס חוסר מצב הרוח שלו בהווה, ומגיע למסקנה שכנראה גם בעתיד שום תוצאה טובה לא תצמח לו. אך זו רק הרגשה, טעות במסקנה ובאבחנה של האדם

האמונה היא לא שהאדם לא אמור להרגיש רע, אלא האמונה היא שגם אם הוא מרגיש רע - הוא מאמין שיש מסר שהוא צריך ללמוד, ואיתות שהוא צריך להפנים מהרגשות השליליים

המוח שלנו נועד לחשוב ולהעמיק ולהגיע לתובנות שישפרו בצורה ניכרת את איכות החיים. אז איך אפשר לנצל יותר את החשיבה שלנו?

לכל אחד יש תכלית שעמה הוא נברא, וכל אחד שייך למקום מסוים. אז אם אתה מנסה 'להתברג' למקום מסוים ולא הולך לך - אל תתייאש. ייתכן וזהו רק איתות לכך שנשמתך נבראה לתכלית אחרת

אני משתעשע פתאום לשמוע את ילדי היושבים מימיני ומשמאלי ומדמיינים שהם בחלל. מה חלל? אנחנו כאן! בלונה פארק

לא עוד עייפות החומר, לא עוד דשדוש. כל יהודי הוא אריה! אין שני לו! אז מה באמת עוצר אותנו מלפעול ללא מורא?

אם נפרק את המשימות שאנו מבצעים ביום יום, נמיין אותן ונבצע הערכה של חשיבותן והזמן שהן דורשות – נמצא כי חלקים ניכרים מהזמן שלנו מתבזבזים סתם כך

כישלונות הם חלק מחיינו, הם הלימוד שבדרך, התובנה שמכוונת, האור שמדליק בראשנו פתרונות יצירתיים, המכה שמקדמת אותנו מהר יותר מכפי שציפינו