אין אימהות מושלמות, וטוב שכך: על החיים מאחורי הפיד

יש ימים שמתחילים הפוך. הקפה נשפך על החולצה החדשה שלך, הקטנים רבים, הגדולים לא רוצים להתעורר, ההסעה מתעכבת, בעלך שכח את ארוחת הצהריים שלו בבית, ואת עומדת מול פירורים על השיש, כתמים על הרצפה, כביסה לא מקופלת על שולחן האוכל, ותוהה – איך אימהות אחרות מצליחות לעשות את זה?!

אז התשובה הכנה היא – הן לא! אף אמא לא מושלמת. הקב"ה ברא אותנו בשביל לעבור תהליך. אין מושלם, יש שלם. ולמרות החשיפה המוגזמת לחייהן של אימהות אחרות ברשת, אין אף אמא בעולם שמסוגלת לעשות את הכול, ועוד בצורה מושלמת.

אני זוכרת שחברה פעם אמרה לי: "אין אמא מושלמת, יש אמא טובה דיה". וזה משפט שמלווה אותי מדי יום. בכתבה הבאה תגלי איך לשחרר את המיתוס של האמא, הרעייה או החברה המושלמת, ותביני שלפעמים החיים לא הולכים בדיוק לפי מה שתכננו. אבל תזכרי שתמיד הכול משתבש לטובה.

אימהות מושלמות יש רק ברשתות החברתיות

אין אמא מושלמת - יש אמא שעושה את מיטב יכולתה

אימהוּת היא כנראה התפקיד היחידי בעולם שאין בשבילו מבחני קבלה. עם זאת, אימהוֹת עוברות מדי יום מבחנים מסובכים, מבלבלים ולפעמים אפילו קצת אכזריים. לא רק מול המערכת, אלא מול עצמנו. האבסורד הוא שאנחנו אלה שמציבות את הרף. אלה שמרגישות אשמה כשהבית לא מסודר, כשהילד צועק בסופר או כשהאוכל שהכנו לא מספיק בריא.

הרשתות החברתיות לא תורמות לתחושות האלה. נדמה שכולן הרבה יותר מצליחות מאיתנו, ואנחנו בקושי מצליחות לשרוד את היום. יש את האמא שמבשלת מאכלים בריאים שנראים כל כך טעימים; יש את האמא שמגדלת ילדים מחונכים, מחויכים ורגועים; ויש את האמא שבכל תמונה שלה היא נראית כל כך יפה ומאושרת. רק חבל שאנחנו לא יכולות לראות את מה שקורה מאחורי הקלעים.

מאחורי כל סרטון של מתכון יש מטבח מבולגן; מאחורי כל ילד מחויך יש ילד שלפני רגע בכה ללא הפסקה; ומאחורי כל תמונה מושלמת יש אישה שמלאה בדאגות, מחשבות וחוסר ביטחון עצמי.

האמא הטובה ביותר בפיד

יש פער ענק בין האידיאל התרבותי למציאות. במקום לאפשר לעצמנו להיות מי שאנחנו, בדיוק כמו שנבראנו, אנחנו מודדות את עצמנו לפי מודלים שלא קיימים באמת. אנחנו שוכחות שהורות טובה אינה נמדדת בשלמות, אלא ביכולת שלנו לעשות השתדלות, להיות נוכחות, לתקן, לבקש סליחה ולהתחיל מחדש.

הילדים שלנו לא זקוקים לאמא מושלמת. הם זקוקים לדמות אנושית שמראה להם שגם טעויות הן חלק מהחיים, שלא תמיד הכול הולך חלק, ושלפעמים גם הורים לא יודעים את כל התשובות. וזהו שיעור הרבה יותר חשוב מכל מה שהם אי פעם ילמדו בבית הספר.

בסופו של דבר, אִמָּהוּת אינה תחרות של מי מספיקה יותר, מי מבשלת בריא יותר ומי מצליחה לתקתק את הכול. היא מערכת יחסים ארוכה ומפותלת. לפעמים הקשר מתהדק, לפעמים מתנתק, אבל גם הילדים שלנו אינם מושלמים, וזה בסדר. מותר להם לכעוס, מותר להם להתבלבל, מותר להם לשאול שאלות ומותר להם לטעות. אבל גם מגיע להם לקבל אהבה ללא תנאים מאיתנו, בדיוק כפי שהשם מקבל אותנו גם אם התבלבלנו בדרך.

אין נישואים מושלמים – יש עבודה יומיומית

נשים וגברים רבים שואפים לשלום בית אמיתי, אבל מעטים מהם מוכנים לעשות את העבודה. אפשר לראות את זה בימינו בבירור. זוגות רבים מתייאשים ומרימים ידיים. לפי הדיווח משנת 2024, בבתי הדין הרבניים בלבד נרשמו 11,542 זוגות שהתגרשו, עלייה של כ-6.5% לעומת השנה הקודמת.

העבודה האמיתית מתחילה אחרי החתונה

התרבות המודרנית לימדה אותנו להאמין שיחסים טובים אמורים להיות פשוטים, הרמוניים וללא קונפליקטים. בפועל, יחסים אמיתיים הם מרחב של התפתחות: מקום שבו שני אנשים שונים לומדים, פעם אחר פעם, איך לגשר על הפערים ביניהם.

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בזוגיות הוא הרעיון שאם הקשר טוב, הוא אמור להיות קל. אבל במציאות, קשר בריא לא נמדד לפי היעדר קונפליקטים, אלא לפי היכולת להתמודד איתם בצורה הנכונה.

זוגיות נבנית מרגעי משבר

רבות מאיתנו מפחדות מרגעים לא נעימים בנישואים, כמו של מתח, שתיקות או אי הסכמה. אנחנו מנסות להימנע מהם בשביל לא להרגיש אי-נוחות, אז אנחנו מדחיקות, מתרצות או מתרחקות, במקום לדבר עם בן הזוג שלנו על מה שמפריע לנו באמת. דווקא בגלל הרצון הזה לשמור על שלום בית, נוצר ריחוק רגשי.

במציאות, זוגיות אמיתית נבנית דווקא מתוך רגעי משבר. כשאחד מבני הזוג אומר בכנות מה כואב לו, והצד השני מצליח להקשיב בלי לברוח, שם נוצר אמון. זה הרגע שבו שני הצדדים מבינים שאפשר להישאר יחד גם כשלא הכול נעים. קונפליקט בזוגיות הוא לא עדות לכישלון, אלא סימן לכך ששני אנשים שונים מנסים לחיות בשלום בית. כזה שלא תמיד נוצץ, אבל אמיתי.

ברגע שנבין שאין נישואים מושלמים שלא זקוקים לעבודה יומיומית, ישתחרר מאיתנו עול עצום. אין צורך "להיראות מושלמים" כלפי חוץ, אלא להתמודד עם הקשיים ולצמוח דרכם, ביחד. נישואים בריאים אינם בנויים על שלמות, אלא על נכונות לראות את השלם בתוך הבלתי מושלם.

אין חברות מושלמות - יש חברות לחיים

חברוּת בין נשים היא אחת ממערכות היחסים החשובות והמורכבות שיש. היא נבנית על ערכים כמו חסד, הקשבה, תחושת שייכות ותמיכה.

בחיים הבוגרים, ובעיקר בתוך התמרון שבין משפחה, עבודה וקהילה, חברוּת נשית מקבלת פנים חדשות. היא כבר לא מתבטאת בשיחות ארוכות או בבילויים ספונטניים, אלא במחוות קטנות.

עם השנים, הקשרים יכולים להשתנות. יש חברוֹת שנשארות קרובות, יש כאלה שמתרחקות, ויש שנעלמות לחלוטין. זה לא בהכרח סימן למשהו שהתקלקל, אלא לחיים שזורמים לפעמים לכיוונים לא ידועים. קשה לשמור על קרבה תמידית. אבל דווקא כאן נבחנת החברות האמיתית, דרך היכולת להישאר חברות גם כשאין זמן, גם כשלא תמיד מסכימים וגם כשהחיים מושכים לכיוונים שונים.

אם החברה שלך נעלמת לפעמים, תנסי לשפוט אותה לכף זכות. לכולן יש אחריות. כולן הולכות לאיבוד במרוץ של החיים. אין חברות מושלמות - יש חברות אמיתיות. יש כאלה שמתנדנדות על הציר שבין קרבה לריחוק, בין הבנה לאכזבה, ובכל זאת שורדות. לא בזכות שלמות, אלא בזכות נאמנות שקטה, הידיעה שגם אם לא דיברנו חודשים, את עדיין תהיי כאן בשבילי כשבאמת אצטרך אותך.

חברוּת כזו אינה נמדדת בכמות ההודעות או הבילויים משותפים, אלא בתחושת הביטחון להיות מי שאת. להגיד את מה שעל לבך, בלי לחשוש יותר מדי. לדעת שיש מי שמבינה אותך גם בשתיקות. חברות מושלמת אינה נטולת סדקים - היא כזו שמכניסה אור דרכם.

אין ימים מושלמים - יש חיים שהוחמצו

יש ימים שבהם הכול מסתדר. אין פקקים, הילדים רגועים, ויש לך זמן לשתות את הקפה שלך בטמפרטורה הנכונה, בדיוק כפי שאת אוהבת. ומנגד, יש גם ימים אחרים. כאלה שמתחילים בבלגן ומסתיימים בתחושת החמצה. ימים שבהם לא קורה שום דבר מיוחד, אבל בכל זאת משהו בפנים מרגיש עייף, מרוקן.

יש יופי באפרוריות של היומיום

אנחנו נוטות לחלק את החיים שלנו לימים טובים וימים רעים. כאילו החיים אמורים להסתדר על פי גרף ליניארי של שביעות רצון. בפועל, המציאות פועמת בקצב אחר. היא בנויה מגוונים אפורים ושגרתיים, שדווקא בהם מתרחש הקסם האמיתי. דווקא בחיי היומיום ה"משעממים" אפשר לראות את יופי הבריאה, את הניסים שקורים לנו מדי שעה כמעט באורח פלאי, ואת הדברים הקטנים שאנחנו שוכחים להודות עליהם כי הם נראים כל כך "רגילים".

החיפוש אחר היום המושלם הוא החמצה של החיים שיש לנו. הוא גורם לנו לפספס את מה שהופך את החיים לשלמים באמת - היכולת להיות נוכח ברגע הזה, גם אם הוא לא מושלם.

יום לא מושלם אינו יום מבוזבז, הוא פשוט יום אנושי. יום שבו למדנו עוד משהו על עצמנו, על העולם, ועל האפשרות להתחיל מחר מחדש. היכולת שלנו להיות שלמים בתוך הימים הלא-מושלמים, עם כל מה שהם מביאים איתם, מקרבת אותנו צעד אחד קדימה במסע החיים להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו.

שורה תחתונה

החיים אינם מושלמים - וגם אנחנו. את לא צריכה להיות מושלמת. לא צריכה שהבית תמיד יהיה מסודר, שהאוכל יהיה מוכן בזמן, או שהסבלנות שלך תמיד תהיה בשליטה.

אמא מושלמת היא לא זו שמצליחה הכול, אלא זו שנמצאת שם באמת. גם כשהיא עייפה, גם כשהיא טועה וגם כשהיא לא יודעת בדיוק מה להגיד. הילדים שלך לא יזכרו אם הבית היה מצוחצח, אלא איך הם הרגישו בו. בעלך לא יזכור את ההערות הקטנות אם יש ביניכם מערכת יחסים חמה ואוהבת. החברה שלך לא תכעס אם לא תתקשרי אליה כל יום. החיים לא יחלפו לך מול העיניים אם תעצרי רגע בשביל להעריך את הדברים הקטנים בחיים.

אז בפעם הבאה שאת רואה אמא "מושלמת" על המסך, זכרי שכל מה שאמיתי - לעולם לא מושלם, וכל מה שמושלם - לעולם לא אמיתי.