כל ילד צריך את אמא ואת אבא שלו נוכחים בחייו, גם אם הם לא מושלמים

אפתח בהתנצלות. אני רוצה לדבר על תופעה שלא רלוונטית כנראה לרובכם: על הורים גרושים. מי שלא קשור לסוגיה הזאת – מוזמן לדלג השבוע על הטור.

כאשר זוג בוחר להתגרש, בדרך כלל זה מגיע עם רקע די טעון. יש בסיפור הרבה כאב. ולכן לכתחילה כמובן שווה לשקול היטב, ויש יועצי שלום-בית מומחים שלפעמים עושים פלאות ומצליחים לגשר גם כשהעסק נראה אבוד. שמעתי פעם משפט חכם, שבעל (או אישה) זה דבר שיכול להיות זמני, אבל "אקס" (גרוש או גרושה) זה לכל החיים. אי אפשר באמת לגמרי להתנתק כאשר יש ילד משותף, כי יש החלטות משותפות וקשר מחויב סביב הילד, ואם כל עוד ההורים היו נשואים, היה רצון כלשהו לוותר ולהקריב למען השלום – אחרי שמתגרשים, הכל הרבה יותר מורכב.

ובכל זאת, יש מצבים שבהם כנראה אין ברירה. ואז, עיקר הבעיה הוא שהורים גרושים לפעמים נוטים לערב את הילדים (באופן ישיר או עקיף) במאבקים שביניהם. כל אחד בטוח שהוא צודק, ושהצד השני בעייתי, וכך נאמרים משפטים או מסרים ארסיים על אחד ההורים, והילדים חשופים לרעל הזה, וזה נזק נורא ואיום.

אז זה הכלל החשוב שרציתי לומר: כל ילד צריך את אמא ואת אבא שלו נוכחים בחייו! גם אם הם לא מושלמים! כאשר מונעים מילד נוכחות של הורה, יש לזה נזקים ותופעות לוואי חמורות. נכון, לא תמיד ההשקפות של שני ההורים הן בדיוק זהות, וממש לא קל לקבל את זה, ולפעמים קשה להתעלות מעבר לזיכרונות קשים וטראומתיים שהיו, ולהכיל עיוותים וטעויות שכל צד בטוח שהצד השני עושה.

ובכל זאת, יש לשני ההורים מטרה משותפת: שהילדים יגדלו בריאים בנפשם. ולכן חשוב כל כך לשים את טובת הילדים בראש. גם ככה לא קל לילדים, במיוחד הרגישים יותר... ויש להם מסע משלהם לעבור. ולכן תפקיד ההורים שלא להגביר את הבלבול, אלא לשאוף לתת לילדים יציבות וכוח, וערעור הצד השני – זה לא ממש תורם לכך. גם אם הילד מעצמו מנסה לְרַצּוֹת ולנכר את הצד השני, חשוב להבין את הנזקים העצומים שזה גורם, ולא לאפשר את זה!

ישנן כמובן ההסתייגויות, שיש יוצאי דופן, ואם יש, חלילה, הורה שפוגע בילד בכל צורה, חובה להגן על הילד ולא לאפשר פגיעה מכל סוג. במקרים כאלו יש להיוועץ במומחים ניטרליים ובעלי ניסיון, כדי לשמור על טובת הילד. אבל בכל שאר המקרים – חשוב לדעת שיש נזק נורא לנפש של ילד כאשר צד אחד מנסה לסכסך או להסית, לזלזל או להכפיש, למנוע או לנכר את הקשר עם ההורה השני. זה נזק נורא לחוסן וליציבות של הילדים, ולכן, למען בריאותם הנפשית, צריך לא לערב את הילדים במלחמות שלנו, אלא לשאוף לעזור לילדים לחיות בעולם יציב ככל הניתן, עם קשר בריא עם שני ההורים!