זוגיות ושלום בית
למה דחוף לי לנצח בוויכוחים כל הזמן?
כשאדם בטוח בערכו הפנימי, הוא יכול ליצור דיון בלי להרגיש שהוא חייב "לנצח"
- הרב אייל אונגר
- פורסם ז' כסלו התשפ"ו

למה אני מרגיש שאני חייב לנצח בוויכוח, ולא יכול לשמוע את אשתי?
כאשר אדם מרגיש צורך וחובה "לנצח" בוויכוח, זה לא באמת בגלל הנושא שעליו בני הזוג רבים (כסף, ניהול הבית, חינוך ועוד).
בהתחלה בני זוג רבים על הנושא, אך ככל שעובר הזמן, הם מתווכחים על תחושת הערך שלהם.
מה מתרחש בפנים? הוויכוח עלול להפעיל באדם מנגנון הגנה – לא על הטיעון, אלא על זהותו. האדם מרגיש ואומר לעצמו, ולפעמים זה לא מודע: "אם אני טועה – אולי אני חכם פחות, שווה פחות, יאהבו אותי פחות. אם הצד השני ינצח אותי, אולי הוא יעזוב אותי".
לכן מאחורי הצורך והרצון להוכיח שאני צודק, מסתתר הצורך הנפשי לומר: "אני קיים. אני חשוב. אל תבטלו אותי".
זה לא מאבק על צדק, אלא על הכרה!
אדם כזה לא באמת נלחם בבן הזוג – הוא נלחם בעצמו, בפחד הפנימי שלו שלא יראו אותו ולא יעריכו אותו...
המאבק החיצוני עם אשתו, זו רק השתקפות של מאבק פנימי.
האדם מנוצח על ידי הפחדים שבתוכו. הוא מפחד להיות מובס. הוא לא פתוח לגישה שאומרת: "אם תשמע את האחר, תחכים, תרוויח עוד זווית ראייה". זה לא אומר שהשני צודק, זה אומר ששני בני הזוג צריכים למצוא גישה שמתאימה לשניהם. יחד צומחים, זו השמחה והערך העצמי האמיתי.
כאשר הוא מנצח את אשתו – הוא נשאר מובס מבפנים, כי הניצחון מבודד אותו, לא מחזק. הפתרון אינו לוותר על עמדות, אלא להחליף את המוקד: במקום לשאול "איך אני מנצח?", לשאול "איך אנו צומחים יחד?".
כשאדם לומד להרגיש בטוח בערכו הפנימי, הוא יכול לדבר, להקשיב, ולשאת אפילו ביקורת – מבלי להרגיש שמוחקים אותו. מי שמפסיק לנסות "לנצח" – מגלה שהוא באמת מנצח את עצמו, את הפחד שבתוכו.
וזו העוצמה האמיתית.




