איך אפשר להחזיר לנישואין את תחושת האהבה? מסר מפרשת חיי שרה

"חולפות להן השנים. פעם היינו צעירים, ואהבה שרתה בביתנו. היתה תחושה נפלאה של אחדות, של 'ביחד'. אך בחלוף השנים, לאט לאט, הרומנטיקה התקררה, ואיתה אהבה. התדלדלו מאד השיחות המשמעותיות שהיו. כבר אין תשומת הלב שהייתה זה לזו. אנחנו רוצים מאד להצמיח חזרה את אותה תחושה נפלאה שהייתה בינינו".

איך משמרים את אותה אהבה שהייתה, ואף מעצימים אותה?

הפרשה שלנו עוסקת בנישואיה של רבקה אמנו ליצחק אבינו. שליח מיוחד נשלח למצוא את הכלה המיועדת לבנו של אברהם אבינו, גומל החסדים הגדול. העבד, נאמן לשליחותו, מחפש אישה שתדע להיות גומלת חסדים בכל לבה. אישה מלאת שמחה לסייע בכל, אפילו להלך זר.

ברוך ה', המשימה הוכתרה בהצלחה. נמצאה כלה מיוחדת במינה. לבה מלא רחמים וחמלה, כראוי וכיאה לבית אברהם אבינו.

התורה מתארת לנו את נישואיהם של אבותינו – יצחק ורבקה: "...ויקח את רבקה ויאהבה..." (בראשית כ"ד, ס"ז). "ויקח את רבקה" – קודם כל החתונה, ורק אחר כך "ויאהבה" – מופיעה האהבה. באופן מפתיע, אין "אהבה ממבט ראשון", ובכלל אין אהבה לפני החתונה. אם האהבה לא הגיעה לפני החתונה, איך פתאום מופיעה אהבה בביתם?

הרש"ר הירש (בראשית כ"ד, ס"ז) מסביר כיצד אהבה מופיעה לאחר החתונה: "...ככל שהוסיפה (שהיו נשואים יותר שנים) להיותאשתו, כן גדלה אהבתו! כדוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון (יצחק), כן נוסדים הנישואין – רוב הנישואין בישראל – לא על יסוד התשוקה, אלא על פי שיקול התבונה... משום כך גוברת האהבה ככל שהם מרבים להתוודע זה לזו... הנישואין בישראל, שעליהם הוא אומר: "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה", שםהחתונה איננהשיא הפריחה, אלא השורש לאהבה."!

הרש"ר הירש אומר שהדגשת התורה שאהבת יצחק לרבקה הופיעה אחרי החתונה, מלמדת אותנו מהו הבסיס האמיתי לאהבה בין בני זוג. הקשר בין איש לאשתו אינו מבוסס על רגש ההתאהבות. הקשר חייב להיות מבוסס על משהו עמוק יותר – על התאמה מהותית בין שני בני הזוג. על בסיס זה, אהבה תופיע ותתגבר לאחר החתונה "ככל שהם מרבים להתוודע זה לזו", כדברי הרש"ר הירש. ככל שבני הזוג ייצרו יחד משותף וחזק יותר, ככל שהם יכירו זה את תכונותיו הנפלאות של זה, כך תלך ותגדל האהבה ביניהם.

הרש"ר הירש מלמד אותנו יסוד נפלא – אהבה אמורה ללכת ולהתעצם עם שנות הנישואין! החתונה אינה שיא פריחת האהבה, אלא השורש לאהבה. כלומר, החתונה היא הזמן שבו נקשרים בני הזוג בקשר בל ינתק, אולם זו רק ההתחלה. עוצמות אדירות טמונות בקשר הזה, ובכל אחד מבני הזוג. ככל שעוצמות אלו ילכו ויופיעו, הקשר בין בני הזוג ילך ויתחזק, ואיתו אהבה תלך ותפרח.

לענייננו – לעתים נדמה כאילו מושג האהבה שייך לתחילת שנות הנישואין, אך לא לשנים המאוחרות יותר. הדבר אולי נכון ביחס לתחושת ההתאהבות, אך ביחס להרגשת "האהבה הבוגרת", מלמד אותנו הרש"ר הירש שהאמת הפוכה בדיוק. אהבה אמורה ללכת ולהתעצם ככל שבני הזוג זוכים להיות נשואים שנים ארוכות יותר.

ככל שבני הזוג נשואים שנים רבות יותר, הם לומדים להכיר טוב יותר האחד את מעלותיו של השני. ככל שהשנים חולפות, הם הולכים ובונים את ה"ביחד" שלהם יותר ויותר. ה"ביחד" הזה כולל דברים רבים: קשר אישי והרגשת שייכות בין שני בני הזוג, משימות חיים משותפות, תמיכה והבנה ועוד. האהבה ביניהם תלך ותגדל ככל שדברים אלו ילכו ויתבססו.

בנוסף לאמור, בני זוג החפצים בכך שהאהבה בביתם תתמיד ותגדל, צריכים לתת זה לזו את הדברים שישמחו את בני זוגם – מילה מפרגנת או מתעניינת, כריך מושקע, פתק וכל דבר שישמח את בן זוגם. הם צריכים גם להשקיע בקשר בניהם ולא להסתפק במה שהחיים מזמנים. חשוב ליחד זמן לדבר ולשתף. חשוב לחוות ביחד חוויות ששייכות רק להם. זה יכול להיות טיול ביחד או ארוחת ערב פרטית, חופשה (לא חייבים לצאת לבית מלון, אפשר משהו זול ופשוט) או כל דבר אחד שיהיה שלהם בלבד.

כמעט כל זוג מסוגל להשקיע בזוגיות שלו, ולא משנה מהן המטלות שבהן הוא צריך לעמוד, ואפילו מהו מצבו הכלכלי (אפשר לעשות יחדיו דברים שעולים מעט כסף, או שהם בחינם. העיקר להיות ביחד). כל מה שצריך הוא רצון והחלטה שנעשה את כל הדרוש על מנת שאהבה תשכון בביתנו.

צריך להעלות את הזוגיות לראש סדר העדיפויות הביתי. זוהי עבודת ה', שהרי "איש ואישה זכו – שכינה בניהם" (מסכת סוטה יז עמ' א'). זוגיות טובה ואהבה ישפיעו ברכה גם על שאר מעגלי החיים של הזוג – חינוך הילדים, בריאות, פרנסה ועוד. אסור שהזוגיות תגיע רק לאחר שסיימנו את שאר המטלות, שהרי אז כבר לא נשאר כוח וזמן, אלא צריך לחשוב איך נותנים לה את תשומת הלב הראויה, ומתי.

השקעה קבועה בזוגיות תעצים את הקשר בין בני הזוג, ותאפשר להם לחיות ביחד באהבה לאורך ימים טובים.

מתוך הספר "ביחד לאורך הפרשות" מאת משה אילן, עו"ס ויועץ זוגי.