אם היו נותנים לכם לבחור מחדש את בן או בת הזוג שלכם - הייתם בוחרים בהם שוב?

לכל אדם יש המסלול המדויק לו במציאת זיווגו. ישנה קריאה פנימית של הנשמה, מעין בת קול שנמצאת בתוכנו, מבקשת להתחבר, מלווה אותנו כל חיינו וממתינה להשמיע לנו את הלחישה "זה, זה!". אנשים יכולים להשקיע כוחות נפש, זמן, כסף ומחשבות במשך שנים בחיפוש אחר החצי שיפדה אותם מעולם רווקות מאתגר. הם חוצים יבשות, עוברים ימים, פוקדים קברות צדיקים ומתפללים לישועה ברחמים. יש כאלו שהולך להם יותר בקלות, כמעט ללא יגיעה. נפגשים, הכול נראה מתאים, מקבלים החלטה, סוגרים ויוצאים לדרך עלומה – שמלת כלה, זר פרחים, חיוכים, מצטלמים, ריקודים. וכשכל זה מסתיים, מתחילה תקופה חדשה של בניית ה"ביחד". אחרי האופוריה וההתלהבות של ההתחלה, מתבהרת התמונה ומתגלעים פערים והבדלים. ככל שעובר הזמן (זה יכול להיות אחרי שנים), מתגלות שתי ישויות נפרדות עם הרגלים וטבעים שונים, מידות לא מתוקנות, דפוסי התנהגות והבדלי אופי בולטים. האדם שנישאתי לו בגיל עשרים הוא לא אותו אדם שנמצא מולי בגיל ארבעים. במפגש בין הצרכים הלא מסופקים שחלמנו שהצד השני ימלא, לבין הפצעים הרגשיים הכואבים, נולדת המחשבה שאין כאן התאמה כפי שחשבנו בתחילה, ואז עלולה לבצבץ השאלה: "אולי טעינו בבחירה?".

החסרונות – קריאה לצמיחה

שימו לב, מתי עולה הטענה שאנחנו לא מתאימים? האם היא עולה כשטוב לנו ביחד, או כשיש ברקע מריבות ומתיחויות, כאבים ותסכולים? כשאני מגלה חיסרון בבן/בת הזוג, דפוס באישיות או בהתנהגות שמפריע לי, עולות הספיקות והתהיות לגבי הקשר. החסרונות מפגישים אותי עם המידות והתגובות שלי, שאותם אני צריך/ה לתקן. האתגר הגדול ביותר של אדם נמצא בחיי הנישואין, ושם מתגלה העבודה והשליחות האמיתית שלו עלי אדמות. כל מטרת הנישואין היא להגיע לשלמותנו על ידי החיכוך היומיומי עם אדם שלא דומה לי, ויותר מזה, שונה ממני לחלוטין. כל המאמץ לסבול את השוני שבינינו ואת החולשות והמגבלות, קורא לי לעבודת צמיחה והתפתחות אישית. לכל חיסרון יש שליחות ותפקיד. כשאני מרגיש/ה עצבני/ת וכועס/ת בעקבות החסרונות, העצבנות והכעס קוראים לי לגדול. הטבע שלנו דוחף אותנו להצביע על הצד השני, ולאבחן את עבודת הגדילה שלו. מלאך נקרא שליח. כפי שעל כל עשב ועשב יש מלאך שמכה בו ואומר לו "גדל" (מכה שהיא קריאה לזירוז ולהתעוררות), כך כל חסרון וחסרון הוא שליח-מלאך שמכה על ראשי ואומר לי "גדל/י".

המחשבה שאולי טעיתי בבחירה שלי בעצם אומרת "הדבר הזה קשה לי מדי, זה לא מה שדמיינתי". יש תחושת שחיקה בתוכי, והפער בין הדמות הדמיונית המושלמת של בן/בת הזוג האידיאלי/ת לבין הדמות האמיתית שעומדת מולי, מייצר אצלי את האכזבה והתסכול מהפנטזיה הזוגית שלי.

הקב"ה מזווג זיווגים

ידוע מאמר חז"ל ש"ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ומכרזת בת פלוני לפלוני". בורא עולם לא מזווג לנו רק את מי שיהיה לנו נוח איתו ויספק את כל צרכינו, אלא את האדם שהחולשות שלו מדויקות עבורנו כדי להתבגר ולצאת מהאנוכיות שלנו, וכדי שנעבוד על אהבה ללא תנאי, נתינה, סבלנות, חמלה ומחילה. הנשמה שלנו הייתה מחוברת עוד לפני שנישאנו, בשורש אנו בעצם אחד שהתפצל לשני חלקים – זכר ונקבה, ובעולם זה עבודתנו להתחבר ולדבוק האחד בשנייה ולהגיע ל"והיו לבשר אחד". כשנישאים אין באמת התאמה, אלא צריך ליצור אותה - לעבוד על "להתאים". הקב"ה לא טועה ולא מתבלבל, ואם הפגיש בינינו ושם אותנו במסע זוגי משותף, אז אין יותר מתאים מזה, ואל לנו להתבלבל שההבדלים והשוני מעידים על חוסר התאמה. המדד האמיתי לבריאות של קשר אינו בהעדרם של קונפליקטים וקשיים (במקרים חריגים ממש, כדאי להיוועץ בדעת תורה).

הזיווג שלנו נקבע מלמעלה עוד לפני שהנשמה ירדה לעולם. בתחילה הבורא נתן לנו הצצה חטופה של אור ומתיקות במתנת חינם, כדי שנבחר להינשא, ואז אמר לנו: "עכשיו תורכם, תקראו לי אם תצטרכו עזרה. כעת אתם מתבקשים לבנות את הבית, לעמול ולהתייגע, ולבחור כל יום מחדש בשלום ובאחדות בתוך הקשר".

אז במקום השאלה "האם הצד השני הוא האדם הנכון עבורי?", כדאי לשאול: "האם אני הופך/ת להיות האדם שאני באמת רוצה להיות בתוך הקשר הזה?".

מיטל מדי היא מאמנת תודעתית, מדריכת הורים ויועצת זוגית במחלקת חש"ן בהידברות.