נוער מתמודד

אנחנו רגילים לחשוב שחופש פירושו כמה שיותר אפשרויות ויכולות. אבל לפעמים האמת הפוכה. גם בחיים שלנו, המבוגרים, פחות הוא לא פעם יותר

לא כל אדם חווה צמיחה כזו. אבל קיימת אפשרות אמיתית שבחלוף הזמן, ודרך עבודה פנימית, יצמחו מתוך הכאב כוחות חדשים. רבים מהאנשים שהצליחו לצמוח מתוך הטראומה מצאו נחמה, ייעוד ושליחות בכך שהצליחו לעזור לאחרים

המושג "נחמה" אינו מזלזל בכאב ובצער, ולא מנסה לשנות את העובדות, אך הוא יכול להעניק לעבר פירוש חדש, ולגלות כיצד גם הכישלונות היו חלק מתהליך הצמיחה, וכך ליצור עתיד חדש, בעל משמעות עמוקה וטובה

הורה, שיתעקש לדרוש שהתוצאה אצל הילד תהיה בהתאם להשקעה ולציפייה שלו, יגלה די מהר שלפעמים יש פער גדול בין הרצוי למצוי. ואף על פי כן, אסור לנו להתייאש

כדורגל בשביל קדושה, תפילה בחוצפה והשקעה בילדים: שלושה חידושים מהרב אורי זוהר זצ"ל בנושאי כדורגל, חיזוק ואמונה

לפעמים אנחנו מתפתים להאכיל את הילדים שלנו בשורה התחתונה של המסע שלנו, ושוכחים שגם הם צריכים לעבור תהליך כדי להתחבר, ולכן המינונים, ההגשה והלחץ חייבים לקחת בחשבון איפה כל ילד נמצא

לא יספיק ללכת לטיול חווייתי מהמם. זה נחמד, אבל לא מספיק. מה שבאמת מועיל זו ההתמדה העקבית: לייצר זמני איכות קטנים, וכך, בהתמדה, לתפוס הזדמנויות לחוויות משותפות

זו שפה שכדאי ללמד כבר מגיל צעיר. חשוב גם ללמד את הילדים לזהות רגשות ולתת להם שם. ילד שלא יודע לומר "נעלבתי", יבחר פעמים רבות להעניש בשתיקה. לעומת זאת, ילד שמרגיש שמכבדים את רגשותיו, לומד בהדרגה לבטא אותם בצורה בוגרת ובריאה יותר

אלו שקוראים לי בטלפון שלהם "אבא" הם אנשים חשובים לי מאוד בעולם. כולנו יודעים את זה, אבל לפעמים יש פער בין מה שאני מרגיש לבין מה שמרגיש הצד השני. עד כמה אני באמת משקיע בקשר איתם?

לא תמיד יש לאבא או לאמא כל התשובות, וזה בסדר. תמיד אפשר לברר אצל מישהו שמתמחה יותר בתחום הזה. אבל עצם השיתוף מנטרל 90 אחוז מההסתבכויות

יש חסרונות שקל להסתדר איתם, אבל כשהחיסרון הוא בקשב או ביכולת הסתגלות - זה דורש מאמץ

בחינוך מתבגרים, זה לקח שחייבים לזכור ולהזכיר לעצמנו, כדי לתת כוח לילדים שלא להישבר ולא להתייאש. כמו שאנחנו לא מתייאשים, כך הקב"ה לא מתייאש מאיתנו

חז"ל נתנו כמה דימויים לכך, שכולם מדברים על משהו חיצוני חוצץ, ולא על פגיעה באיכות הפנימית. לא דימויים מעולם התפוחים הרקובים, ולא דימויים מעולם המקולקלים או העלים הנושרים. חלילה. לגמרי עולם אחר

"מה זאת אומרת?", שאלה א', "יש דבר כזה? זו תופעה? את יכולה להוכיח לי את זה, לתת לי מרואיינים ומרואיינות? אז בואי נשנה את הנושא"

הורים רבים מתקשים לקבל את חוסר הרצון של הילד להשתתף בחוויית ליל הסדר, והדבר מסב להם צער גדול. פעמים רבות, מרוב תסכול וכאב הם מטיחים בנער המתמודד משפטים קשים

בחינוך, כמו ביישור שיניים, צריך תהליך, וזה מחייב סבלנות, עקביות והתמדה. ויש עוד כמה דברים שאפשר ללמוד מהפלטה לשיניים

לפעמים נראה כאילו חינוך הוא רק חסד שעושים עם הדור הבא בכך שמעבירים להם את הערכים שלנו. אבל זה לא נכון. אם אנחנו תקועים, זה לא יעבוד

תפקידנו כהורים אינו רק לעזור לילדים שלא להסתבך, אלא לנסות להרים את נקודת המבט של הילדים מעל טרדות היומיום, ולנסות להצית ולעורר אצלם שאיפה לגדלוּת והכרה שיש בהם ניצוץ קדוש

טראמפ הוא אדם כוחני מאוד. אפשר לאהוב או לא לאהוב את הסגנון שלו, אבל את הכוחניות שלו הוא הצליח לנתב למקומות טובים: הוא התעשר, נהיה נשיא ארה"ב, והוא גם ידיד העם היהודי

מעניין לגלות שנס לא מבטל פחד. נס פותר בעיה, אבל לא בהכרח משנה הרגלים. בני ישראל יצאו ממצרים, אבל ה"מיצר" עוד לא יצא מהם. ומי אמר שאנחנו שונים?