נוער מתמודד

מה הוביל את הרב אברהם לשם ללוות בני נוער המצויים במשבר? מה הוא ענה לנער שנראה משוטט ברחובות? ומהי הדרך שלדעתו יכולה למנוע את הנשירה? בראיון אמיץ ומרתק הוא משיב על השאלות, וגם מעניק הצצה לספרים הייעודיים שחיבר

יוסי ביליצר, העוסק בייעוץ תורני, פוגש בימים אלו את בני הנוער ורואה מקרוב עד כמה שהם זקוקים לעזרה. "את רוב התחומים הם יצליחו להשלים אחרי הקורונה, אבל יש מצבים בהם נגרם נזק", הוא מזהיר

"שיחה מוצלחת" מובילה לתובנה מנצחת! בפרק האחרון בסדרה חושפת פנינה לשם, מנהלת מחלקת נוער בהידברות, את היסוד החשוב ביותר לשיחה מוצלחת

"תביני אותה, תצילי אותה". אחד הדברים החשובים שצריך לעשות כדי לקרב אלינו את הבת שהתרחקה, הוא להבין את הקשיים איתם היא מתמודדת, ולא לנסות לעצום עיניים. בפרק היום חושפת פנינה לשם, מנהלת מחלקת נוער בהידברות, איך לעשות את זה נכון

"כשאני עזבתי את הדרך, ההורים שלי השאירו את הדלת פתוחה. ההורים שלי תמיד כיבדו אותי, וזה מה שאפשר לי את החזרה. אני קורא להורים: אל תשאירו אדמה חרוכה. תנו לילדים הרגשה שיש להם לאן לחזור"

איך מתכוננים לשיחה מוצלחת עם מתבגרת? שני הצדדים מגיעים טעונים מאוד לשיח. אם לא נתכונן - זהו מתכון בטוח למריבות ולוויכוחים

מתי הוא הזמן הטוב ביותר ליצור שיח עם הבת המתבגרת, ומה יקרה אם לא נקפיד על הכלל הזה? פנינה לשם, מנהלת מחלקת נוער בהידברות, בפרק נוסף בסדרת "שיחה מוצלחת"

המילים הבאות מתארות הגיגי לב של בחור כזה, שלא יכול יותר לשמוע למה לא ללכת, אלא רוצה לשמוע למה כן להישאר. אם יש לך המפתח למשאלתו - זכית, וזכה גם הוא

הפוסק הרב אשר וייס בהנחיה חשובה להורים לנוער מתמודד: "היום יותר מתמיד צריך קשר אישי, קשר של אהבה, לקרב את הילדים כי זהו אולי הכלי היחיד שיש לנו עם הילדים האלו"

תמיד אני דן את תלמידי לזכות. אלא שמה שהצלחתי להקנות לעצמי כהרגל של קבע במגרש הפרטי שלי, לא תמיד קל לבצע במקומות אחרים

הילד או הילדה מתחילים להתחצף או למרוד, ופוזלים לרחוב? הרב דן טיומקין במסר עוצמתי וחזק להורים, על הדרך הנכונה להשיב את הנוער הביתה

כאשר מדובר על צעירים, שזהותם עדיין בגיבוש והתהוות, החיבור לתורה הקדושה הוא קריטי במיוחד. אז כיצד נגיע ליהנות מעריבות ומתיקות התורה, וכיצד ננחיל אותה לילדינו?

היסוד שנלמד כאן הוא ברור: אי אפשר להתעלם מהטבע, זה לא יעבוד וזה עלול להיגמר רע. צריך להשקיע מאמץ לאבחון נכון, כדי לדעת לחבר את הילד עם נטיותיו ואישיותו. הרב דן טיומקין במסר חשוב להורים לילדים מתמודדים

יותר ממה שהקב"ה רוצה שהילדים שלנו יעשו מצוות, הוא רוצה שהם ירצו לעשות מצוות. אז איך עושים נחת רוח לשכינה, ולא לשכנה?

מי שרוצה ללמד, מי שרוצה לחנך, צריך להיות מוכן לתת מקום לחניכיו לעבור איזה תהליך, להתגלגל עם מה שיש, ולקוות לטוב. הרב דן טיומקין על מידת הסבלנות

הקב"ה מביט לא רק על זמן ההווה אלא גם על זמן העתיד. מתעלם מההווה הבעייתי, ורואה אותנו בהקשר של זכויות העבר

הבן הרשע, מחמת היצר הרע שבוער בו, מלא כישלונות, ולכן הגיע לייאוש. כך עלינו להשיב לו: גם אם ישראל היו בשיא הטומאה, בתוך מ"ט שערים, יש בנו כח נעלם בשורש נשמותינו, שהניצוץ האלוקי שבקרבנו לעולם לא דועך, וגם בתוך טומאותינו שוכן אתנו הקב"ה. מדובר בעיקרון יסודי וחשוב מאוד, מעיקרי האמונה בהם על כל יהודי להאמין. בכוחה של אמונה זו עתידים אנו להיגאל. עד כאן דבריו, והם מהווים בשורה אמתית לכל מי שמרגיש מנותק

כדי ליצור את השינוי אצל הנערים השובבים, צריך ליצור מרחב שיאפשר את השינוי. מרחב שיאפשר צמיחה ואת תיקון האמון

יסוד מהותי בחינוך: מי שרוצה ללמד, מי שרוצה לחנך, צריך להיות מוכן לתת מקום לחניכיו לעבור איזה תהליך, להתגלגל עם מה שיש, ולקוות לטוב. זה מחייב הרבה ענוה. זה מחייב הרבה סבלנות. אבל חז"ל מגלים לנו שזה התנאי להצליח בחינוך

הדרך היחידה שבאמת מצליחה היא לא להתרחק מהם, אלא להאיר פנים, לקרב, בנועם ובאהבה. לא לראות את אבק הדרכים שמבחוץ, אלא לראות – וכך להתחבר ליהלום שבפנים. אסור לנו להתייאש. עלינו להאמין בהם, ולשקף להם את זה.