יש דברים שבהם דווקא פחות יוצר יותר שלווה

לא פעם אני יושבת עם נערה, והיא מנסה להסביר לי למה היא רוצה כל כך טלפון פתוח יותר, עוד אפליקציה, עוד אפשרות, עוד גישה, עוד חלון לעולם. הרי לכאורה, זה נשמע הגיוני. אם יש יותר – אז יש יותר. יותר מידע, יותר קשרים, יותר אפשרויות, יותר חופש. בעידן שבו אנחנו חיים, השפע נמדד בכמות. כמה קבוצות יש לך, כמה אנשים עוקבים אחריך, כמה סרטונים ראית, כמה אפשרויות פתוחות לך בטלפון.

אבל דווקא בעבודה עם הנערות אני מגלה שוב ושוב אמת הפוכה: פחות הוא הרבה פעמים יותר.

נערה שחיה עם פחות גירויים, פחות הצפות, פחות תכנים ופחות רעש, הופכת לרגועה יותר, מרוכזת יותר ושמחה יותר. דווקא הגבולות, החסימות והצמצום אינם עונש; הם אלה שיוצרים מרחב. מרחב לחשוב, להרגיש, לנשום ולהקשיב לעצמה.

אנחנו רגילים לחשוב שחופש פירושו כמה שיותר אפשרויות ויכולות. כמה שפחות הגבלות. אבל לפעמים האמת הפוכה. והאמת היא שהעיקרון הזה אינו שייך רק לנוער. גם בחיים שלנו, המבוגרים, פחות הוא לא פעם יותר.

פחות חפצים – יותר סדר. כמה פעמים אנחנו קונים עוד ועוד, ממלאים ארונות, מחסנים ומגירות, ובסוף מרגישים עומס? דווקא בית שיש בו פחות חפצים הוא פעמים רבות בית רגוע יותר, נעים יותר וקל יותר לתחזוקה.

פחות התחייבויות – יותר נוכחות. אנחנו מנסים להספיק הכול: עבודה, התנדבויות, פרויקטים, אירועים, פגישות. בסופו של דבר, היומן מלא והלב ריק. לפעמים ויתור על חלק מהדברים מאפשר להיות באמת במקום שבו אנחנו נמצאים.

פחות מסכים – יותר קשר. משפחה יכולה לשבת יחד בסלון, וכל אחד שקוע בעולם אחר. משפחה אחרת, שחיה ללא מסכים, יכולה לייצר שיחה, צחוק, קשר, משחק או הקשבה שלא היו מתרחשים אחרת.

פחות השוואות – יותר שמחה. ככל שאנחנו נחשפים ליותר אנשים, יותר בתים, יותר הצלחות ויותר חיים של אחרים, כך קל יותר להרגיש שחסר לנו. דווקא צמצום ההשוואה מאפשר להודות על מה שיש.

פחות מילים – יותר השפעה. כמה פעמים משפט אחד שנאמר בזמן הנכון פועל יותר משעה של דיבורים. גם בחינוך, גם בזוגיות וגם בהורות, לפעמים דווקא השתיקה, החיבוק, ההקשבה והנוכחות עושות את העבודה.

העולם סביבנו מוכר לנו כל הזמן את רעיון ה"עוד": עוד אפשרויות, עוד מידע, עוד גירויים, עוד חוויות. אבל החיים מוכיחים שפחות, הרבה פעמים שווה יותר.

ואולי זו אחת המתנות הגדולות שאפשר לתת לנערות, וגם לעצמנו: להבין שלא כל צמצום הוא הפסד. לא כל גבול הוא מחסור. יש דברים שבהם דווקא פחות, פחות רעש, פחות עומס ופחות אפשרויות – יוצרים יותר שלווה, יותר בהירות, יותר חיבור ויותר חיים.

כי לא תמיד יותר הוא יותר. לפעמים, דווקא פחות הוא הרבה יותר.