יש סיבה לכל דבר ויש מנהל לאירוע. תפקידנו הוא לא להישבר ולא להתייאש, אלא ללמוד

שבת זו נקראת "שבת נחמו", על שם הפסוק הפותח בהפטרה: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי", והיא הראשונה לשבע הפטרות הנחמה שמפטירין משבת זו עד ראש השנה. המושג "נחמה" הוא יסודי ובסיסי, במיוחד בחינוך מתבגרים. כל הורה ומחנך פוגש רגעים של אכזבה, ריחוק או כישלון, והשאלה הגדולה היא כיצד מביטים עליהם.

מה שהיה היה, ואי אפשר לשנות את העבר. בעבר היה חורבן, והיה כאב, ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, ואי אפשר לשקר ולומר שזה טוב, כי באמת זה לא טוב, זה כואב. המושג "נחמה" אינו מזלזל בכאב ובצער, ולא מנסה לשנות את העובדות, אך הוא יכול להעניק לעבר פירוש חדש, ולגלות כיצד גם הכישלונות היו חלק מתהליך הצמיחה, וכך ליצור עתיד חדש, בעל משמעות עמוקה וטובה.

דוקא אחרי החושך של ימי בין המצרים ואבלות החורבן, צריך להתחזק ולקבל את התורה מחדש, ממש כמו שהיה אחרי חטא העגל, כשעם ישראל קיבל לוחות שניים. וזה מסר חשוב עבורנו, שגם במצב הגרוע ביותר יש שוב קבלת תורה מחדש, ותמיד אפשר לחזור אל השורש, וזו גם ההכנה הנדרשת עבורנו לראש השנה. לזה מרמז הפסוק "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי", שאומר לנו הקב"ה: "התנחמו בזה שאתם עמי", כלומר שהלכה כרבי מאיר ש"בין כך ובין כך קרויים בנים", ולכן גם ממצב גרוע אסור להתיאש, וגם מהנפילות והריחוק וההסתר הגדול ביותר, המציאות של "בן" היא נצחית, ואינה יכולה להשתנות, כי בן תמיד ישאר בן, וזוהי הנחמה שהקב"ה מנחם את ישראל ("נתיבות-שלום" על פרשתנו).

נחמה היא תהליך שאי אפשר להאיץ. בהתחלה עדיף לשתוק ולהזדהות. על זה התאבלנו בימי בין-המצרים. אבל עכשיו אנחנו צריכים לשאוף ליותר מזה, להסתכל על כל זה כקרקע נכונה לקומה הבאה של הצמיחה.

מי שמצליח לקחת את השבר ולצמוח ממנו, יכול לייצר רְגִישׁוּת, אמפתיה, ענווה, אותנטיות, ועוד כוחות נפש שמשדרגים אותנו ואת האמונה שלנו. זו כונת הפסוק: "כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ" (קהלת ב', י"ג), כלומר, האור מאיר במלוא תפארתו דוקא כשהוא בא מתוך החושך שקדם לו, כמבואר בזוהר הקדוש (ויקרא דף מח ע"א).

גידול נערים הוא תהליך שכולל גם לא מעט מורכבויות, במיוחד כשמתמודדים עם מצבי סיכון. אפשר לחפש אשמים, אפשר לרגוז ולקטר, אפשר לשקוע בעצבות ואפשר להתכחש. אבל ימי הנחמה מלמדים אותנו שהכל מושגח, הכל מכוון, יש סיבה לכל דבר ויש מנהל לאירוע. תפקידנו הוא לא להישבר ולא להתייאש, אלא ללמוד, להתייעץ, לפעול ולהשתדל בכל דרך נכונה, וביחד עם הרבה תפילה ואמונה. וזה המסר שאנחנו צריכים לקחת איתנו, באמונה ובחינוך, לימי חופשת הקיץ, וכהכנה לשנה החדשה הקרבה ובאה.

הורה שמאמין שאין מצב אבוד מעניק לעצמו ולילדו את מתנת הנחמה הגדולה ביותר: את האפשרות להתחיל מחדש ולצמוח למציאות משודרגת, אותנטית ומחוברת.