נוער מתמודד

בני נוער רבים חווים חרדה, מתח ותחושת בדידות עמוקה. שיחה עם מומחה חושפת את הגורמים הביולוגיים והחברתיים שמאחורי התופעה המטרידה

הבן שלי מדבר לא יפה. איך אני יכולה לשים לו גבולות ולעצור את זה?

אפרת ברזל בשיחה עם ד"ר אפרת לירז על ההורים והאחים של נוער נושר. איך צומחים מתוך הכאב?

לומדים בתיכון או משרתים בצה"ל? זו ההזדמנות שלכם לקבל חבילת עלונים מדי שבוע ללא תשלום, ולחלק לחברים. מיזם הנוער הענק של הידברות

אי אפשר לומר באופן מוחלט על שום דבר אם מותר או אסור, בלי לברר את הרקע: טראומות העבר, הקשר עם ההורים, עד כמה יש לילד מה להפסיד, האם הדרישה מעשית ויש לה סיכוי להתקבל

הוא גם יישם את הדברים בעצמו מול בניו, גם כתב בזה קונטרס, "אבות על בנים", גם הדריך רבים, בקורסים ובסדנאות, וגם הדריך אותי בניסיונות שלי עם ילדי

שרית לפידות, אמה של תפארת שנרצחה בנובה, מספרת בהתרגשות על בתה שתמיד חיפשה את בורא עולם. "תפארת ובני נוער רבים כמותה, חווים מסע של חיפוש רוחניות, ואנו חייבים להיות לצידם, ורק לחבק ולאהוב", היא טוענת

אילו היה מדובר בחולי הגוף, הייתם מבינים שאין ברירה? ילד חולה אסטמה חייב חדר מאוורר. גם פה, האוירה הבלתי נסבלת גורמת ללחץ ולמתח רב

בדיוק בנקודה הזו קשה כל כך להרבה הורים. הם טוענים: "למה מגיע לו להיות חוטא נשכר? רשע וטוב לו? הרי גם לי יש יצר הרע, ואני נלחם. שגם הוא ילחם!"

עדיין אין דרישה לשאת תעודה בתחום "מה עשוי לפגוע בנשמות הרכות שעליהן אנחנו מופקדים, איך לזהות כשזה קורה ומה לעשות עם זה". אבל חייבים לדעת את זה

תפקידנו לבחון את עצמנו כל הזמן, בכל הרצינות, אם אנחנו עושים השתדלות נכונה בחינוך

בימים כאלו יש שיגידו לנו – "סבלנות, הכל יסתדר". מה הקשר סבלנות? למי יש כוח לחכות, ולמה?

החיים הם לא עלון. החיים האמיתיים מורכבים יותר, ויש בהם תהליכים שמחייבים סבלנות. ההתעלמות מהם גורמת לציפיות לא ריאליות

לא מזלזלים ברצון הלב, אלא מתייחסים אליו כאל גורם חשוב מספיק

איך בדיוק הקב"ה מודיע לאותן נשמות שזה תפקידן? לפעמים הוא שולח להם כל מיני אותיות באנגלית, (כמו: ADHD, ADD, ODD,PTSD  ועוד). האותיות האלו מייצגות בעיות אמיתיות, אבל הן רק ביטוי לשורש רוחני

המורה הזה היה אדם רציני. הוא עשה מנוי על מגזין רכב, כדי שלא יעבור יום בלי לפחות ארבע דוגמאות מעולם ה"אוטוטרוניקה". ואריאל? מילד רדום ואדיש, הוא הפך להיות ילד שמקשיב

הכבשים היו כבדות ועקשניות, וממש לא שיתפו פעולה, וגם אם בכח רב הצליחו כמה ביחד להרים כבשה, לא היה שום סיכוי לעשות כך לכל העדר

כולם נופלים, ובכל זאת, לא הנפילה היא עיקר הבעיה, אלא הייאוש שבא אחריה

זה תפקידנו בחיים, להיות "מרגלים של קודש", לומר דברי עידוד ותקווה לשבורי הלב שסביבנו. זה גם תפקידנו בחינוך ילדינו, לתת להם ניגון אופטימי מעצים ומקבל

הגרף לעולם אינו חץ עולה, אלא יש בהמשך תמיד עליות וירידות