זו השיטה שיכולה לשקם עבריינים, ויכולה לעבוד גם עם כל אחד אחר

לפני שנים, משרד הרווחה ארגן יום עיון מיוחד. ליום הזה הוזמנו פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומדריכים. הנושא של יום העיון היה כזה: "איך ר' שלמה הופמן ממחלקת נוער בתל אביב הצליח לשקם את עוזי?".

כדי להסביר את גודל הפליאה, צריך להבין במי מדובר. שלמה הופמן עבד אז בשירות המבחן, ותפקידו היה לשקם אסירים. עוזי היה עבריין צעיר, פורץ, שלא רק גנב רכוש מהדירות והבתים שאליהם הוא פרץ, אלא גם הקפיד להשחית כל בית בוונדליזם נורא ואיום. כל אנשי המקצוע בתחום "שיקום האסיר" כבר התייאשו מעוזי הזה, אבל ר' שלמה הופמן החליט בכל זאת לנסות לעזור לו. הוא קנה את אמונו, ונכנס איתו לתהליך. בסופו של דבר, הוא הצליח בגדול: עוזי השתקם, עזב את הפשע ואפילו הקים בית בישראל. כאמור, משרד הרווחה כינס יום עיון שלם, לנסות להבין את המקרה וללמוד ממנו (Case Study): מה היה סוד ההצלחה שלו?

הקרימינולוג העולמי המומחה, פרופסור שלמה גיורא שוהם, טען שסוד ההצלחה של שלמה הופמן בשיקום עבריינים צעירים היה שהוא באמת האמין בכל אחד, והצליח לתת תחושה של קרבה ואמון.

אבל ההסבר שהרב הופמן עצמו נתן להצלחה שלו בשיקום הפתיע את כל אנשי המקצוע. הוא לא ציטט כלים עולם הקרימינולוגיה, אלא דווקא את שלמה המלך, שכתב בספר משלי את הפסוק המפורסם: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם". רש"י מסביר שזה חוק בבריאה. כמו שהמים משקפים את הבבואה של מי שמביט בהם, כך בדיוק רגשות הלב עוברים מלב אל לב. זו מציאות, ואם מבינים את זה לעומק, זו מהפכה! כי זה כלי יסודי ומהותי בבואנו לסייע, להשפיע ולעזור לבני אדם.

זה לא כל כך קל לראות את הטוב בזולת, כי זה מחייב עבודה פנימית, להאמין שיש טוב בכל אחד, ולראות את הטוב הזה. זה חייב להיות אמיתי, חוג דרמה לא יעזור כאן, זה מחייב התבוננות ועבודה פנימית לא פשוטה. אבל זה משתלם. אם זה עבד על כאלו עבריינים, ודאי וודאי שזה עובד גם במקרים קלים יותר, של ילדים ונערים שמתקשים לתת אמון בעולם.

היסוד הזה מובא באריכות בספר הנפלא "כמים" (מאת הרב מאיר שמחה שטיין, מתורתו של הרב שלמה הופמן). שם (בעמ' 136) מובא איך מרן הרב שך זצ"ל, שהכיר וכיבד מאד את הרב הופמן, הציל את בנו שנסחף למקומות רחוקים בזכות הגישה הזו ממש. "הוא אף פעם לא כעס עליו, לא האשים אותו, לא נתן לו הרגשה לא טובה, תמיד שמר איתו על רגש ויחס טוב, והשתדל מאד לשמר את הקשר הטוב ביניהם". בספר מתואר איך הרב שך נעזר בר' שלמה הופמן שיסייע לו עם בנו, ואף על פי שמצבו הדתי לא היה תמיד לפי רוח המשפחה, הוא נשאר שומר תורה ומצוות כל ימיו, עסק בחינוך וניצל מהרבה תהומות בזכות גישתו ופקחותו של הרב, שהצליח להציל אותו, בזכות הקשר החם, עכ"ל.

הכלל הזה נכון כמובן לא רק בשיקום ובמצבים קשים, אלא גם למניעה, ולכל מצב בחינוך. כשאנחנו ניגשים אל ילדינו ממקום של אהבה ואמון, מתוך עבודה פנימית, אז "כמים הפנים אל הפנים", וזוכים באמת להשפיע ולהציל נשמות!